בוקר טוב לשירי ולירן, הזוג הכי מרענן על המסך! סורי, באמת שעם תום "חתונה ממבט ראשון" רציתי לשחרר אתכם לחיים ארוכים וטובים, אבל משום מה החלטתם (או שהחליטו בשבילכם) ששוב אתם מכניסים אותנו לחיים שלכם בפרק פולואפ - "הסיפור של שירי ולירן". מה חשבתם? שאשאר אדישה? מממ, חשבו שוב.



1. התחלנו עם האודישנים של השניים, לירן בחולצה אפורה ושרשר - בחור טוב מצרופה (או מאיך שלא יקראו לזה) ושירי, עליזה ושמחה. ציפיתי שיהיה איזה פאנץ' בשלב הזה - לא היה. לכאורה, שני אנשים יפים באודישנים. מי ידע שהם יהיו הג'וקר על העונה?



2. מה שלא התרומם באודישנים - התרומם דווקא כשיעל ודני הגיעו לבית החדש והכה מעוצב של שירי ולירן. נראה שיעל החליפה ספר, סליחה מעצב שיער, ואני במקומה הייתי נשארת נאמנה לספר שאתמול עיצב את שערה - פחות סגנון סקרנל ויותר פארה פוסט, יעל זהרה. בעוד שיעל קרנה אמש כי פגשה את ספר חייה (למצוא ספר טוב לא פחות קשה מלמצוא בעל טוב) דני קרן - מאחר והבין שבזכות שירי ולירן הוא ממשיך לעונה הבאה. התחברתי לדני, הוא מעולה בללטף את האגו... מישהו יודע אם הוא מטפל בנשואות פצועות (או שרק רווקות זאת ההתמחות שלו?) ואם הוא מקבל דרך הכללית?





3. הפרק כולו היה הצצה לרגעים גורליים של שירי ולירן, אחד מהם היה לאחר שלב ההחלטה בו בישרו שהם מתכוונים להמשיך הלאה. מי שציפה לראות נשיקה צרפתית ביציאה מהסלון - שכח שמדובר בשירי. שירי לא מתמסרת בקלות ולכן המשפט הראשון שלה לאחר ה-"כן" היה: "לירן, אני צריכה לעכל, אני צריכה שנייה לעצמי". מהבית צעקתי לשירוש: "כפרה, לקחת את כל העונה לעיכול - תקפצי עליו", אבל שירוש כמו שירוש - עשתה מה שהיא רוצה.



4. עוד נותרו לי כמה חברות רווקות ואני יודעת שעולם הפנויים פנויות לא קל היום. לא סתם אהבנו את הסיפור של שירי ולירן: הוא לא רק סיפור סינדרלה, הוא גם סיפור על לקבל את מה שמגיע לך בזמן שהכי נכון לך. הרי לא מעט שאלו את עצמם: מה גרם ללירן לחכות כל כך הרבה לשירי? מעבר לכך שבעיני שירי שנונה, מצחיקה וטובת מראה (במציאות היא יפיפה אפילו יותר), שירי היא בדיוק מה שלירן רוצה וצריך - לא לחינם הרווק השווה הזה חיכה 42 שנה. שירי אתמול גילתה לנו שלירן מת על בעיות, גם בחיים המקצועיים וגם בחיים האישים, היש בעיה יותר גדולה ושיקית משירי? מסקנה: אם שירי הייתה מנסה להיות יותר נוחה וזורמת - זה לא היה עובד. גם לקשות יש ביקוש.





5. אמא שלי אומרת שלכל סיר יש מכסה, בחיים אל תחשבו שאתם מחבת. אחד המשפטים הזכורים לי מהעונה הזאת הוא משפט של שירי כשאמרה: "זה נדיר שמישהו מבקש עזרה - ומושיטים לו יד". אני לא מכירה את שירי באופן אישי - אולם אני שמחה לראות אותה מאושרת כאילו הייתה אחותי. מאד קל לשפוט באכזריות ומאחורי המקלדת וגם לי היו לא מעט פאנצ'ים שירושים, אבל יחד עם זאת יש הבדל בין לצחוק על סצנות קטנות לבין לקרוא לאישה "רווקה ממורמרת". חיי הרווקות לא קלים, יש לי טונות אמפתיה לשירי. יש כאלה שמתים על חי הרווקות ויש כאלה שמתים מבדידות, לא סתם נכתב בבראשית "לא טוב היות האדם לבדו" .



6. שירוש אישה משימתית ולפני ההתמסרות הסופית הספיקה לעבור עם לירן לדירה שווה ביותר במדינת תל אביב וגם לקחת אותו לבירת זארה - הלא היא מדריד. כיף לראות את הדינמיקה ביניהם - שירי מכתיבה את הטון ולירן זורם איתה בחנניות. כולנו יודעות שלבסוף הגברים עושים מה שאנחנו אומרות להם - לירן הבין זאת מהתחלה והוא בכלל לא מתנגד. אפילו כשדני שאל: "מתי התחלתם להיות רומנטיים" ולירן ענה: "מתי שעזבתי את הממד" הוא לא היה עצוב או ממורמר לגבי זה ונראה שזה אפילו דרבן אותו לשלוח לשירי בכל חודש פרחים. מהיום אני אכניס את א', בעלי שיחיה, מידי פעם לממד - רק כדי שאוכל להוציא אותו. שירוש, הבאת רעיון!





7. the winner takes it all ושירי זכתה בכל הקופה: כל גבר מגיע עם אמא שלו - אלא אם כן זכית והוא יתום מאם (סתם, חמותי אני מתה עליך - ומאחלת לך 120 , את יודעת את זה). אמא של לירן היא ההוכחה שהכל מתחיל ובא מהבית, נהניתי לצפות באישה הזאת שמלבד שיער מושלם גם העניקה לנו שיעור מופלא על פתיחות והכלה. לאמא של לירן היו לא מעט סיבות לכעוס על שיר: לא פשוט לראות את הבן שלך חווה דחייה, אך בסופו של דבר - היא בחרה לאהוב אותה ולשמור אותה קרוב לליבה. אהבתי. רק דבר אחד הפריע לי בארוחה המשפחתית: הם אוהבים לדבר בזמן שהאוכל מתקרר!



8. לפני שלגמרי מכבים את האור על העונה הזאת, אסיים עם משפט של שירי: "מבלי לנחס, זה האבא של הילדים שלי - לירן" ( מעיין אדם בתגובה: "אז אכלת שווארמה או לא אכלת שווארמה?"). שירוש, שיתפוצצו כל הקנאים וכל אלה ששלחו אותך להקפיא ביציות. את ההוכחה שאפשר למצוא אהבה כנה ואמיתית גם בגיל 35! לימדת את כולנו לא לשפוט ולא לבגוד בעצמנו - ושוב תודה לך על זה.



9. צוחק מי שצוחק אחרון וכסף סופרים בחדר המדרגות. בשורה התחתונה - הזוג שהכי הפתיע הוא הזוג שהכי פחות האמנו בו. עוד שיעור קטן על שיפוטיות לכולנו… שלא תטעו, לא כל האהבות מתחילות לאט ובזהירות וזה בסדר להתאהב בסערה גדולה (בעלי ואני התחתנו לאחר 3 חודשי היכרות). חשוב שתזכרו: באהבה כמו באהבה - אין חוקים!





10. חברה פעם אמרה לי שלמצוא אהבה זה כמו למצוא עבודה. את הולכת למלא ראיונות, לומדת לא להתאכזב, להשתפשף וגם לסרב ולא לקפוץ על העבודה הראשונה שמציעים לך. כמובן שלקחתי את המשפט הזה לאקסטרים וכרווקה יצאתי עם לא פחות מ-4 רווקים בשבוע, עד שמצאתי את האחד שלי.



חברים, אם יש לכם אהבה - שמרו עליה! ואם עוד לא מצאתם - צאו לחפש ובחייאת, תתנו צ'אנס! אספר לכם שא' הגיע לדייט הראשון שלנו עם גי'נס פדלפון וחולצה שהשאיל מסבא שלו (חשב שזה וינטאג' שאלוהים יעזור לי) - והשנה נחגוג 12 שנות נישואים.



מאחלת לכולכם שבתות מלאות במגע וברגש, מרפסות מוארות עם עוגיות לשבת, פרחים כל חודש ושקיעות יפות - באמת תיהנו מזה עד שמגיעים הילדים.



נסיים עם שיר של דיקלה, מה אתם אומרים?



בדידותי הנהדרת (מישהו אוהב אותי)


זה הזמן להיפרד, לומר שלום לך אהובה

בדידותי הנהדרת

איך שהיית לי חברה כשהייתי מביטה

על עצמי ומתאפרת

על כל המנגינות שהיית שומעת בסוף לילה

איך שרצית אותי רוקדת

איך שנסחפתי אחרייך

ולא די לך ולא די לך

מישהו אוהב אותי, מישהו רץ לקראתי

אני נשבעת, זהו יום יפה מאוד בחיי

רץ לקראתי, מישהו שמח בי

אני נכנעת, לא רוצה יותר מזה בחיי