פאנצ'ים חרושים על ביבי וקורונה: הקאמבק של לובה הציל את "ארץ נהדרת"

הוותק של "ארץ נהדרת" הוא סוג של חרב פיפיות: מצד אחד, אי אפשר לבוא בטענות לתוכנית שכבר כ-2 עשורים מככבת בראש טבלת הרייטינג ומצד שני, אי אפשר גם לצפות מתוכנית כזאת שתהיה נשכנית וסאטירית במידה שעלולה להבריח צופים או מפרסמים.

החלק הראשון במהדורה של אתמול הורכב, כמו תמיד, מראיונות של המנחה אייל קיציס ושני כהן (בדמותה של קרן מרציאנו), עם אושיות פוליטיות שכיכבו בכותרות בשבוע האחרון, והיה, כרגיל, החלק הפחות מצחיק של התוכנית. בדיחה מצחיקה במיוחד כששומעים אותה לראשונה, וקשה להנות באמת משטיק שחוזר על עצמו כבר 17 שנים, כמו הדמות של ביבי בגילומו של מריאנו אידלמן, או הפורמט הקומי שבו המראיין תמיד שואל שאלות בטון רציני, והמרואיין תמיד עונה בבדיחה. כשזה צפוי, זה פחות מצחיק. מצד שני, אי אפשר להתווכח עם הרייטינג.

החלק המוצלח ביותר של "ארץ נהדרת" הוא מבזק הכותרות שכמעט תמיד מצליח להצחיק, בזכות עבודה מקצועית ונכונה של צוות התחקירנים - שאיכשהוא מצליח למצוא במהדורות החדשות פנינים נדירות שהצופה תמיד מצליח לפספס (כמו, למשל, את עמית סגל מנשק את המיקרופון שלו) - בשילוב עם כתיבה מדוייקת של צוות התסריטאים, שמצליחה להפיק את הפאנץ' הנכון לסיטואציה.