באנו למילואים: כמו מטה קסם, כך הקורונה, מצליחה לקבץ נידחי ישראל שנפוצו לכל עבר, ופתאום מתאחדים מחדש סביב מדורות השבט הישנות, מפשילים שרוולים, מכניסים את הנעליים המגופרות לבוץ, נכנסים מתחת לאלונקת המורל הלאומי, ועושים כמיטב יכולתם לשמור עליו בחיים.
זה קרה לפני כשבוע עם "זהו זה", וזה הזמן להשלים את פרק האיחוד של "הקומדי סטור", שבחסות הקורונה הצליחו להתעלות על כל סכסוכי העבר ולהתאחד אחרי 25 שנות ניתוק לסדרה של עשרה פרקים (ערוץ טדי בפרטנר TV, חמישי, 19:00). הדיווח האחרון מדבר על 100 אלף צפיות בפרק הראשון. מי אמר שאין בקורונה גם דברים טובים?
האמת שאף פעם לא השתגעתי על הקומדי סטור. מי שגדל על חבורת "לול", לא יכול להוריד את הרף כל כך נמוך. אבל עכשיו כשאנחנו בימי קורונה, מה כבר יכול להזיק בצפייה בפרק הראשון של "קומדי סטור – מבודדים אבל אופטימיים", כדי להעלות חיוכון אחרון בים החששות.
לרגע נעלמים כל מפעלי החיים של צביקה הדר, רובי דואניס, איתי שגב, אסף אשתר וגיל ססובר, שנותנים הרגשה של באנו למילואים, חשבנו עושים חיים, בואו נשלוף את כל מנות הקרב ששרדו בימ"חים, ונסחט מהקורונה הזאת כמה שיותר בדיחות. אפילו בדיחות קרש הולך.
כך עוטה על עצמו איתי שגב את הפאה המחומצנת, משקפיים אדומים, שמלה תכולה, אוחז מיקרופון ביד ומדווח מהשטח, הפעם כג'ודי לוץ אברמוביץ' שיבל כרמי מנצור עמליה דואק הראל סגל עמית מצליח גיל תמרי איש שלום יו יו יונית ברהנו טגניה. מצחיק? אההההה. עוד מדווחת ג'ודי כי מי שחטפו את המהלומה הכבדה ביותר מנגיף קורונה הם אוהדי הכדורגל, כולל אוהדי פתח תקווה וארסנל. מצחיק? לא משהו.
ואז מגיע השוס האולטימטיבי של "הקומדי סטור": החלסטרה של ז'וז'ו. צביקה הדר, ששיבה זרקה בזקנו, חוזר בטבעיות לפאה, לגורמט, לחליפת הנמר, ל"באמא שלי" ול"תחשבו על זה". והפעם מקונן ז'וז'ו על איך הפך המוסד, "שחיסל במו עצמו את מבחוח, עם ג'יימס בוהדנה שזה הג'יימס בונד שלנו. ועכשיו מה אנחנו מגלים? שהמוסד והשב"כ ניצחו על מבצע להביא מטושים. מה זה מטושים? באמא שלי. מוסר השכל: תשבו בבית. שבועיים וזה יעבור. ותחשבו על זה". מצחיק? יש מקום למקצה שיפורים.
היה גם אוסף בדיחות "יש לי יש לי יש לי", שהיו על גבול עלבון לאינטליגנציה. אבל אני מבין אותם. כמו כולם, גם נבחרת הקומדי הייתה צריכה להרים תוכנית מהיום להיום. זה לא בדיוק הזמן למאסטרפיסים.