כשהם יושבים על פסגת צוק ענק ומשקיפים על נוף פראי מרהיב של המדבר, חיים כהן (בכובע של קאובוי) ורותי ברודו (אישה עוצמתית עם עבר לא פשוט), השופטים בתחרות הבישול "המטבח המנצח", מכריזים על פתיחת העונה השנייה, שבה ישתתפו בתחרות 15 זוגות. מסתמן כי צפויה לנו עונה מרתקת וסוחפת, כי הליהוק של העונה מגוון באנשים מרקעים ואורח חיים שונה וצבעוני. הריאליטי הקולינרי הולך לתת פייט ראוי להישרדות VIP, ולא בסגנון הסמדג'אי, אלא בסגנון אלגנטי ובועט.
הזוג הראשון אליו מגיעים השופטים להתארח, עם עוד ארבעה זוגות מכל קצווי הארץ, הם נדב ודניאל, סליחה נדבי, ממושב פארן שבמרכז הערבה הנפלאה. זוג צעיר שהתחתן רק לפני שלושה שבועות וכבר מצפה לתינוק הראשון. הם יפגינו את כישרונותיהם הקולינרים במטבח תאילנדי אותנטי, מטבח עליו גדל נדב מגיל ילדות ולמד את סוד הקסם של אותו מטבח וטעמיו העזים, מהעובדים של אביו החקלאי שהגיעו מתאילנד. איזה כיף ליהנות מכול הטוב הזה, לעומת הפרס העלוב שקיבלו אמש בהישרדות השבט שזכה: בננות, תפוזים ואבוקדו. נו באמת.
המסעדה אליה הגיעו האורחים נמצאת בחוות האנטילופות שם גם התחתן הזוג והם קראו לה "בין פארן לאיסאן" (איסאן שבתאילנד). היא נראית בעצם כמו אוהל בדואי באמצע המדבר, רק מעוצב ואלגנטי יותר ופתוח לרוחות המדבר (בתקווה שהן לא ישבשו את הנאת האכילה ויקלקלו לנשים את הפריזורות, ושחלילה אבק הדרכים לא יחדור למנות שיוגשו), כאשר על הגבעות הסמוכות מטיילות להן בנחת אנטילופות חמודות.
הזוג הצעיר בחר לעצב את מסעדתו ואת שולחן האוכל והכלים בצבעים הקרובים לצבעי הנוף שמסביב ואין ספק שלשבת לאכול כך באמצע שום מקום, בתוך כל הטבע העצום הזה שנראה כאילו לקוח מ"משחקי הכס", זאת חוויה ייחודית. רק חבל שלא הודיעו מראש לאורחים להגיע בנעליים נוחות במקום עקבים גבוהים ודקים. לראות את הנשים מדדות בקושי בין האבנים הקטנות בדרך לא סלולה, לא היה מראה מלבב ואף עלול לקלקל להן את התיאבון לקראת המנה הראשונה.
כמובן שתמיד יימצא זוג הבשלנים שיעקם את האף על העיצוב ובחירת הצבעים, כמו בנות הדודות אופיר וספיר, שהגיעו ממושב קידר ומביאות איתן את ה"פיין דינינג" בסגנון צרפתי מוקפד ויין שמותאם לכל מנה. אחת מהן חשבה שבתוך כל הנוף המדברי, מסעדה שכולה לבן שמנת, היא משעממת, חסרה צבעוניות, בעיקר כשמדובר במסעדה תאילנדית. אני צופה שיעופו כמה חצים משאר הזוגות לעבר שתי השפיות חמורות הסבר שבודקות כל קיפול במפית ואם הבלטות מספיק נקיות. אחת מהן אף הודיעה בגאווה גדולה שבנוסף לכישוריה במטבח, היא בלוגרית שכותבת ביקורת באינסטגרם על מסעדות. במדד המתח בין האורחים, כבר הורגשה אי שביעות רצון אצל זוג או שניים מבין האורחים, שכנראה חשבו בלבם שמדובר בשתי פלצניות.
לפעמים נדרשת צביעות חברתית כי הנימוס מחייב, וכולם משמיעים את ה"וואו" המתפעל מהאווירה הנעימה והמנות המעניינות, ובעיקר מהזוג הצעיר המאוהב עד מעבר לראש שלא מפסיק להחזיק ידיים ("זה יעבור להם", מודיעה בנחרצות רות המנוסה). אך מאחורי הקלעים של המחשבות, מבצבצים סימנים ראשונים של התנגחויות עתידיות, כי הרי מדובר בתחרות וביריבים ולא כדאי להפגין התלהבות יתר מהביצועים שלהם.
אפשר לצפות ששתי הבשלניות מאשקלון, מרטין ואבישג, שהן אם ובתה וכנראה דתיות לפי כיסוי הראש האלגנטי, לא יחסכו את ביקורתן, בעיקר כשלמרטין האם הרבה שנות ניסיון בבישולים של אוכל מרוקאי. מרטין כבר הספיקה במהלך הארוחה ללחוש לבתה לקראת המנה הראשונה שנקראת "עוף מתחת למים" (טכניקת בישול שבה העוף מתבשל במיצים של עצמו בתוך סירים עם הבדלי טמפרטורות של קור וחום – כל יום לומדים דברים חדשים), שהיא מפחדת לקבל בצלחת מדוזה זזה.
מחולון הגיעו אלכס ומארק שהם בני זוג מזה 15 שנים. מארק מעוטר בזקן של הרצל וקרחת בוהקת של מתאבק סומו, בעל עיניים כחולות חייכניות שמשדרות טוב לב. גם בן זוגו נראה חביב וסימפטי. מארק הוא אמן משוגע שמתפרע במטבח עם להטוטים מולקולריים, בעוד אלכס יותר שקול ומתוכנן, הוא ה"סטאלין שבמטבח". באופן מפתיע, למרות שהם עידנו את ביקורתם במפגש הראשון, במבחן התוצאה הם נתנו לנדב ודניאל את הציון הכי נמוך.
אלכס הוא אח פסיכיאטרי ויתכן שיידרש להפעיל את סודות המקצוע, אם וכאשר לחברי הילדות מלוד, שלומי ועדיאל, שעושים הכל ביחד בקשר לגמרי אפלטוני, יעלה הפיוז, כי הם מעידים על עצמם שהפתיל שלהם קצר. למרות שבמפגש הראשון הם היו אחלה, מפרגנים ואמפתיים, בעיקר עדיאל, ששואפת לפתוח בר אלכוהול לצד מאכלים אותנטיים עם ריחות ממרוקו ותוניס. הסיסמה שלהם היא "הטעם של פעם (מבית הסבתות ממרוקו ותוניס) עם הווייב של היום".
בסך הכול, נדב ודניאל יצאו מרוצים מהתוצאה והציונים.
הזורם והסקפטית
והמנחים בשיטת השוטר הטוב והשוטר הרע, רותי וחיים, נותרו מקסימים ומשלימים אחד את השנייה, למרות ההבדלים באטיטיוד. חיים זורם יותר ומקבל ברוך הבנה והערכה את אומץ לבם של הזוג ה"קיטשי" (כך מכנה נדב את מערכת היחסים עם אשתו הטרייה שאצלה נישוקים והרבה "מאמי" הם שם המשחק) להגיש אוכל מהמזרח הרחוק, דווקא באמצע המדבר הישראלי. רות סקפטית ופרקטית יותר וחושבת שצריך לקלוע לטעמם של רוב הסועדים, אחרת בעתיד לא יהיו להם יותר משלושה קליינטים.
האמת שקינאתי בסועדים. אני מתה על אוכל תאילנדי חריף אש, שלא לדבר על קינוח טפיוקה שהגישו נדב ודניאל, שבשבילו אסע גם עד לגולן באמצע הלילה.