מתחסדים נמאסתם: פרשת רוי בוי הוכיחה שבישראל אוהבים לרקוד על הדם

כמו ילדיו הקטנים, שנדמה שקלטו את הסיטואציה יותר טוב מאביהם ונראו המומים לנוכח ההצעה, כך גם היו התגובות ברחבי הרשת. מפורסמים רבים מיהרו לגנות את כוכב הילדים ולהירתע מהדברים הנוראיים שאמר - ובצדק. עשרות אלפי תגובות ושיתופים ומאות אלפי צפיות בסרטון שמצליח לעורר סלידה מהמעשה עשו את שלהם. עוז התנצל מיד על הדברים והוסיף התנצלות בשפה הערבית לעדה הבדואית שנפגעה קשות מהמקרה.

אפשר לחשוב שבן אדם יתנצל (פעמיים) על מעשה שנעשה לפני כחמש שנים ויקבל "חנינה" מהציבור, אך לא כך הדבר. התחושה שמאפשרת להמשיך ולרקוד על הדם של מי שעשה מעשה נתעב אך חזר בו, התנצל וקיבל כבר את העונש הקשה ביותר של פגיעה בדמותו הציבורית ושיימינג של כל מדינת ישראל מובילה אותי לחשוב על דבר אחד - אתם מתחסדים.

כמה קל לשבת בבית ולצקצק על ההתנהגות הגזענית. נכון, זו התנהגות שפלה ולא חינוכית בעליל של רוי בוי כדמות ציבורית הפונה לאוכלוסיית הילדים, ובמיוחד כשההתנהגות הזו נעשתה בנוכחות ילדיו, והיא אף תועדה והופצה על ידיו. עם זאת, אומרים "מודה ועוזב ירוחם", אבל נראה שבמנטליות הישראלית זה לא קיים. טעית? נרקוד על הדם שלך עד הסוף. למדת לקח? כנראה שעדיין לא, אולי רק אחרי שניקח ממך את הפרנסה, את הכבוד ואת הרצון להמשיך לחיות. כי מי אתה שתטעה? גזען שכמוך.

כל כך קל לשפוט מהצד את המקרה ולהגיד "ככה הוא מתנהג" ובעצם להגיד לעצמנו בראש "אני הרבה יותר נאור, ליברלי, משכיל ותרבותי". כל כך קל להרגיש יותר טוב עם עצמנו ועם ההתנהגות שלנו כשמופיעה מולנו התנהגות כל כך גסה ובעצם לא להסתכל במראה. האם אנחנו לא טועים אף פעם? האם אנחנו מעולם לא חטאנו בגזענות?

יותר מזה, מה ילדינו מבינים מתוך הסיפור על מושא הערצתם? התנהגות לא הולמת ולא מקובלת על ידי החברה תזכה בחרם הכי קשה שיש. היום זה על נושא מוצדק ומחר, בבית הספר, זה כי אחת החברות התנגדה למלכת הכיתה. שיימינג זה צודק, חרם זה מוצדק – ואין כאן מקום למחילה.

רוי בוי קיבל את עונשו ולמד את הלקח. הוא קיבל מאות אלפי תגובות קשות, איומים, הפסקת העסקתו בערוץ "ג'וניור" ואפילו נפתחה מולו חקירה במשטרה. השיעור נעשה ועבר - לא רק לו, אלא גם למאות האלפים שצפו בסרטון והבינו כי זו לא דרך להתנהג כלפי אף בן אנוש. רוי בוי הוא לא האישיו אלא רק הסימפטום. סימפטום שמראה כמה קל לשפוט את האדם האחר ולתלות אותו מכיכר העיר. כמה קל להגיד "הוא רע" ומתוך זה להסיק "אני טוב".