פעם היינו צעירים והתאהבנו ממבט ראשון, כמו תלמידי התיכון שמתאהבים באירלנד

פעם, לפני שנים רבות, היינו מאוהבים, חרמנים בטירוף ועשינו את זה במושב האחורי של מכונית. כמו הסיפור על תלמידי התיכון מריאן וקונל. "אנשים נורמליים" היא מלכודת חביבה של נוסטלגיה

דורון ברוש צילום: ללא
אנשים נורמליים
אנשים נורמליים | צילום: באדיבות yes

זוכרים? איך לא. מריאן וקונל, שני תלמידי תיכון יפים באירלנד היפה, מתאהבים זה בזה. מריאן היא נערה מחוננת, מופנמת, יפה, לא פופולרית בכיתתה, בת לאם אמידה ואחות לטיפוס מעצבן וזועף. קונל הוא בן לאישה המנקה את ביתם של מריאן ומשפחתה. הוא שחקן רוגבי מצטיין, מקובל חברתית, ותחת המסיכה הצוהלת גם רגיש, מחפש את דרכו בעולם המתבגרים.

בסדרה, המבוססת על ספר בשם זהה מאת הסופרת סאלי רוני, מתפתח כאמור סיפור אהבה בין השניים. עם הרבה ביישנות בתחילה, הופך הסיפור לרומן נעורים הכולל בתוכו סקס - הרבה סקס - חשוף מול המצלמה, כולל בתוכו קשיים, קשיי תקשורת של אנשים צעירים, וחזרה זה לזרועות זה באהבה גדולה.

“אנשים נורמליים" היא מלכודת חביבה של נוסטלגיה. מי שמתגעגע לאותם ימים צעירים ומתוקים סביר להניח שייפול בה. אחרים, שלבם קשה מעט יותר, עשויים לאבד בה עניין אחרי שניים־שלושה פרקים - כמה כבר אפשר להאזין לשתיקות עגומות ארוכות ואחר כך לצפות בעוד סצינות סקס ארוכות ורבות משמעות - הכל לפי הבחירה והטיפוס. סך הכל לא מזיק. יומנם של חנונים, הדור הבא.

תגיות:
טלוויזיה
/
ביקורת טלויזיה
/
אירלנד
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף