זוכרים את אותה מורה בבית ספר שכאשר שאלו אותה התלמידים למה היא אף פעם לא נותנת את הציון 10(מצוין), היא ענתה: מצוין זה רק לאלוהים? כשהשרה קארין אלהרר נשאלה אתמול בראיון אצל אופירה וברקו איזה ציון היא נותנת לממשלה של בנט, בלי למצמץ היא ענתה: 10. כמובן שזה התבקש לשאול אותה מיד האם היא לא הגזימה, ואמנם אופירה המופתעת העירה לאלהרר שהיא קצת נסחפה.
אולם, ניסיתי לדמיין מה היה קורה באולפן אילו מישהו מהליכוד, בזמן שנתניהו היה עדיין ראש ממשלה, היה בכלל מעז לענות כך, אילו נשאל איך לדעתו המפלגה שלו מתפקדת. אגיד לכם מה היה קורה: שישו ושמחו, וצעקות ומחאות מצד המנחים, בעיקר מצד ברקו, שהיה מתפרץ לדברי המרואיין בחמת זעם, ומכנה אותו ואת מפלגתו "מנותקים" והיה מתחיל לתאר בלשונו הבלתי מרוסנת, את מצבו העגום של העם והמצב הכלכלי והעסקים שקרסו ומאות אלפים משפחות שרעבות ללחם. אופירה היתה מוסיפה את פניני הלשון שלה, שהציון שהיא נותנת לליכוד על תפקודו והעומד בראשו, הוא אפס אחד גדול ועגול
אנחנו כבר מכירים את המנגינה הזאת, שחזרה על עצמה כמו תקליט שבור בכל שבוע בתקופת שלטון נתניהו, כאשר נציגים ממנו הגיעו לאולפן להתראיין, ויצאו ממנו כמעט בשן ועין, חבוטים ומוכים (סימבולית) על ידי הצמד שלא ניסה להסתיר את שאט הנפש שלו מהשלטון הקודם. הדבר העלה כמובן את הרייטינג שלהם בעיני חבורת "רק לא ביבי".
אולם, כפי שאופירה וברקו לא ניסו להסתיר את שאט הנפש שלהם מהשלטון הקודם, הפעם, הם לא מנסים להסתיר את אהדתם לממשלה החדשה. קארין אלהרר שלמדה את הטריק של מרואיינים קודמים, שהוא: להחניף לצמד המראיינים, על מנת לרכך את המתקפה שעלולה להגיע מכיוונם, אמרה אתמול בראיון: "אני עוקבת אחריכם בכל שבוע ושמחה לשמוע שאתם חוזרים ואומרים שהממשלה הקודמת דאגה יותר לעצמה מאשר לעם".
אחרי קומפלימנט כזה, סביר להניח שאלהרר תזכה להנחות מצד המנחים, וכאשר היא תודיע שהיא נותנת את הציון 10 לקואליציה, הם לא ישפכו עליה מים רותחים. אני לא יכולה לדעת בוודאות שקארין אלהרר עוקבת אחרי אופירה וברקו מדי שבוע כפי שאמרה, אולם אין ספק שהשניים בהחלט שקופים בכל הקשור לדעותיהם הפוליטיות, והם הרבה יותר סימפטים וסלחניים כלפי אורחים מהקואליציה, מאשר אלה מהאופוזיציה שמשום מה, לאחרונה, לא מוזמנים בהמוניהם לאולפן, או שאולי מסרבים להגיע בעצמם.
הכל טוב ויפה, זכותם של אופירה וברקו להביע דעותיהם כמו כל אזרח אחר, להעדיף מפלגה אחת על פני מפלגה אחרת ולהעביר ביקורת בהתאם. אך היכן האובייקטיביות?
כאשר קארין אלהרר מבלי להניד עפעף נותנת ציון 10 לממשלה הנוכחית המכהנת, גם אני, ששמחתי על הקמתה, חושבת שהיא הגזימה בצורה פראית. הרי ביקורת עצמית תמיד חשובה על מנת לתקן ולהתפתח לכיוונים חיוביים, לעומת עיוורון והכחשת המציאות, אז לתת ציון 10 במין קלות כזאת, היה תמוה בעליל. היכן היה צמד המנחים שיצביע גם על הכשלים של הממשלה הזאת? הרי הם היו דוחקים לפינה כל מרואיין אחר מהאופוזיציה, כדי לסחוט ממנו את התשובה המצופה, ואילו בקארין הם נהגו בכפפות של משי.
למה למשל, הם לא שאלו אותה על ההשתהות של בנט בטיפול בקורונה, במקום לפעול מיד ובהחלטיות, ולא בהססנות עד שבינתיים נוספו לרשימה אלפי מאומתים חדשים? אמנם ברקו הודה שבנט נכשל בטיפול בקורונה, אבל הדברים נאמרו יותר מן הפה ולחוץ ולא בטון המיליטנטי המאפיין אותו.
למה למשל הם לא שאלו את אלהרר, שהאחדות בממשלה הנוכחית רחוקה מלהיות נפלאה או ראויה לקבל ציון 10, כאשר משרד החינוך ומשרד הבריאות הולכים להתנגשות חזיתית ומתכתשים לגבי ההחלטות איך לפתוח את שנת הלימודים, אם בכלל?
למה למשל הם לא הצביעו בפני אלהרר על העובדה שאנשי רע"מ אוחזים בגרונה של הממשלה ושרק השבוע קראנו שחברת הכנסת ג'ידא רינאוי מ"מרצ" הכריזה על רקע דבריו של בנט שלבנון תשלם את המחיר, שהקואליציה תיפול אם הממשלה תלך לעימות צבאי, מה שנשמע כמו איום.
לפחות היה רגע משעשע, כאשר ברקו שלף מתחת לשולחן בתחילת התוכנית, ספר שהוא כתב בשבוע האחרון שכותרתו: "איך לחיות לצד הקורונה". לאורך התוכנית אופירה לא הפסיקה לצחקק בכל פעם שהוזכר הספר של ברקו, מה שנשמע כאילו היא מתייחסת לכל העניין כגימיק, וצוחקת עליו ועל כישוריו כסופר.
אבל בינינו? גם אם ברקו הוא לא חיים נחמן ביאליק, למה שהוא לא יכתוב ספר כאוות נפשו? הרי ממילא אנחנו מקבלים הוראות שמשתנות לבקרים לגבי הקורונה, אז הנה קיבלתם מדריך לאזרח המבולבל איך לנהוג ולחיות לצד המחלה. מה רע?
ובפעם המיליון, הפסיקו לצעוק ולהיכנס לדברי האורחים שאתם מזמינים ובמקום להקשיב להם, אתם מקשיבים רק לעצמכם. אתמול כאשר עמית סגל (שאף הוא כתב ספר) נשאל האם הוא ביביסט, כן או לא, שמעתי לצערי רק חלקיק קטן מתשובתו כי אופירה וברקו עושים ביניהם תחרות, מי משניהם יצעק יותר חזק, וראיון שיכול היה להיות מעניין, בעיקר עם אדם מוערך כמו סגל, הופך לקקפוניה מחרישת אוזניים.