נתחיל מהסוף, עידו רוזנבלום הסתכל לנו בעיניים והבטיח שמדובר בפרק האחרון שיסתיים ללא חשיפה, ואנחנו בוחרים להאמין ולסלוח, למרות שמדובר בעוד ערב שסיפק לנו דז'ה וו לאירוע הפתיחה.
שוב עלו לבמה שש דמויות חדשות שעוטות מסכה, קיבלו מחמאות מהשופטים על התחפושות המובחרות, והציגו אוסף רמזים שהותיר אותנו מבולבלים יותר מקודמיהם. כן, בהחלט מרגיש שבעונה הזאת ה"ערבוב" של שחר חסון נטמע גם עמוק בתוך הפורמט.
כמו כן, כמיטב המסורות, בין ביצוע לביצוע שולחן השופטים מתאמץ (ולעיתים גם מצליח) להנעים את זמנינו. הפעם בלטו במיוחד קרב בדיחות הסטנדאפ הלא מוצהר בין שחר חסון לסטטיק וכן הסלפי על שולחן השופטים.
אם בעונה הקודמת הסתפקנו באנשי קולנוע ותרבות, או הרחקנו לכת עם כוכבי ספורט - הפעם אנחנו יורים חצים לכל הכיוונים, וככל הנראה גם לא פוגעים. ואם זה לא מספיק, אז גם בניחוש הקולי, המעט שנותר לנו בין הרמזים התלושים מהמציאות, נוסף האפקט של זמרי הרקע, שמשאיר אותנו עם קטעי קול נקיים בודדים של המתחרים, והרבה סימני שאלה.
נראה כי התכנית הפיקה את מסקנותיה מהעונה הקודמת, ועושה הכל כדי לשמר את גורם ההפתעה - אם כל הרמזים מובילים למישהו, כנראה שזה לא הוא. ובין העלייה במדרגה של משחק הניחושים לוויכוחים הקלילים על שולחן השופטים, האם ראש ממשלה או רמטכ"ל לשעבר מסתתרים מתחת לתוכי כחול?
התרעות פיקוד העורף