יו"ר האופוזיציה נתניהו תקף השבוע את אישור החוק להגבלת כהונת ראשי ממשלה בוועדת השרים, אותו הוא מכנה "החוק האיראני", וכמו תמיד על הדרך הכניס גם לתקשורת. "עכשיו יש להם גם בעיה אחרת", אמר נתניהו. "יש נחיתה של הרייטינג של ערוצי התעמולה, אז מה עושים? נפעל גם נגד ערוצי התקשורת באופן לא דמוקרטי. יש למשל תוכנית בגל"צ של יעקב ברדוגו והיא הפופולרית ביותר בגל"צ. 350,000 מאזינים, יש לו פי 3-4 מאזינים מרזי ברקאי. עכשיו קיצצו לו שעה, בדרך לקצץ אותו בכלל. באמצעים האלה הם מנסים לחנוק את רצון הציבור בכל דרך. להחליף את העם, להשתיק את העם, בכנסת ובתקשורת".
נתניהו, כמו נתניהו, לא בוחל בשום מרכיב בסלט שחתך, ומערבב (ככל הנראה בכוונה) בין מושגים כמו "רצון העם", "תעמולה", "הכנסת" והרדיו (שם דווקא ישנה מגמה עקבית של עליה בהאזנה). אבל עובדה אחת חושיו המחודדים של ראש הממשלה לשעבר קלטו היטב, או קראו בכותרת מתחילת החודש בוואלה! ברנז'ה: לאט ובזהירות, כבר תקופה שחברות החדשות של קשת ורשת צוללות בנתוני הצפייה. למעשה, אוקטובר היה החודש החלש של חדשות 12 מזה שנתיים.
רבים לא זוכרים, אבל ב-2013 לדוגמה, חדשות 2 (כיום 12) סגרה את השנה עם ממוצע צפייה של 24% למהדורה המרכזית (עם יחס דומה לזה שיש היום מחדשות 13 - פי 2.5 מערוץ 10). תכנית הדגל של החברה "אולפן שישי" עם קושמרו רשמה אז בפברואר בימים שאחרי הבחירות, נתון של 22.1%. כיום, חצי מזה נתפס כהישג סביר.
שלוש שנים קדימה, ב-2016 המהדורה המרכזית של חדשות 2 שמרה על דומיננטיות עם נתון כפול: ממוצע של 22.1% צפייה ולעומת 10.9% לחדשות 10. שתי החברות עוד נחלשו ביחס לשנה שלפני שכללה את סיקור אירועי "צוק איתן": ב-2014 עמד ממוצע הצפייה בחדשות 2 על 23.7% ובחדשות 10 על 11.1%.
את 2021, חדשות 12 תסיים במקרה הטוב עם ממוצע של 17% בלבד.
במקרה של המתחרה חדשות 13, המצב כיום כ"כ גרוע שכבר לא ברור שיש עוד לאן לרדת. אבל איך זה שהנוטשים של חדשות 13 לא עברו לידיהם? שווה להתמקד דווקא במי שנחשבת למערכת העיתונאית המובילה והחזקה בישראל, שהייתה עד לפני מספר שנים שם נרדף לצמד המילים (השחוק) "מדורת השבט". ברור שהמהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין מובילה בפער גדול של לפחות פי 2 מהמתחרה. ברור גם שאפילו סיפור בינוני מבחינה עיתונאית כמו הטעיית הצרכנים של רשת שופרסל - שבכל מקום אחר היה קרוב לוודאי נבלע - כאשר הוא מקבל את המסגור והבמה של חדשות 12 ביכולתו לקבוע ולשנות סדר יום.
אבל באותה מידה ברור שמשהו לא טוב עובר על חברת החדשות החזקה בישראל שאיבדה תוך עשור קרוב לרבע מכוחה, לפי בדיקת וואלה! ברנז'ה.
אחרי עיכוב בגלל הקורונה וביבי, הירידה כבר כאן
גם אחרי שמנכים את הטלטלות שעברה החברה במעבר בין המפצים, האפיקים והבעלים, קשה לשים את האצבע על סיבה אחת לירידה בהיקפי הצפייה, אבל קל לקבוע כי היא ברורה ומובהקת, וכי ראשית כל היא מאפיינת את החולשה ההולכת וגוברת של הטלוויזיה המסחרית הליניארית (הברודקאסט) מול פלטפורמות הסטרימינג וה-VOD. מגמת ההיחלשות של הערוצים המסחריים בישראל אינה חדשה, אם כי היא מתרחשת בפיגור יחסי לזו שבעולם המערבי. למעשה, שנת 2019 הייתה שנת מפנה בה למעלה מ-50% מהצופים לא צפו בשעות הפריים טיים בערוצים המסחריים, אלא צרכו את התוכן שלהם באפיקים אחרים.
ניתן להעריך בזהירות שאלמלא הקורונה, שהפכה את החדשות לצורך בסיסי באופן הפרקטי ביותר, ייתכן שהמצב של חברות החדשות כיום היה חמור בהרבה.
יש מי שקושר את הירידה גם לחוסר ב"ריגושים" פוליטיים כדוגמת אלו שסיפקו נתניהו וטראמפ, בכהונתם, זאת אל מול ה"יובש" בפרובוקציות בממשלים החדשים. בתקופת טראמפ רשתות השידור האמריקאיות הגדולות רשמו שיאי צפייה, וגם ה-NYT נהנה משיא של מנויים חדשים. גילת בנט היא ככל הנראה לא שרה נתניהו, ולא תתפתה לצרוח בקרוב על עיתונאי או לקחת מזוודות כביסה לחו"ל. זה טוב אולי למדינה, לרייטינג קצת פחות.
אבל המגמה העולמית לא יכולה לתת את ההסבר היחיד לדעיכה. ישנן סיבות סבירות נוספות, בהן האנומליה שהתפתחה בשוק הטלוויזיה הישראלי של התארכות רצועות האקטואליה, בראשן התארכות מהדורת החדשות לשעה וחצי. הרצועות הללו שמתחילות ב-15:00 ומגיעות עד לפריים טיים אמנם זולות להפקה ועל כן רווחיות, אבל ככל הנראה יוצרות גודש ושחיקה אצל הצופים. כשאין סכנה שמחר בית הספר יהיה בבידוד - אין גם צורך לצפות בחדשות.
הארכת המהדורה פוגעת במוצר
מעבר להיותה זולה יותר להפקה מאשר מגה-ריאליטי או דרמה, הארכת המהדורה אמורה להגדיל את הרייטינג שלה, שכן ככל שהשעה מתקרבת לפריים הרייטינג עולה. ואולם לפי נתוני ועדת המדרוג (ראו גרף) החברה ירדה ב-5.4 נקודות בעשור. אחד ההסברים האפשריים אם כך הוא שהארכת המהדורה פגעה במוצר הכולל, גם ברמה העיתונאית. זה נכון שנתוני הפריים טיים ירדו בשיעור אפילו גבוה יותר, אך יש מי שחושב שהוא ירד גם בגלל החדשות. שזו תוצאה ולא רק סיבה.
כאן המקום דווקא להחמיא לחדשות 12, שבשנה האחרונה ככל הנראה הבינה את השחיקה, והשקיעה בסדרות כתבות איכותיות ומעמיקות, באורך שלא נראה כמותו. ממש לא טריוויאלי שחצי שעה בפריים תוקדש מדי ערב למגזין של אוהד חמו על ערביי ישראל או של יאיר שרקי על הקיצוץ בקצבאות לאברכים - כתבות שדורשות לעיתים חצי שנה של צילומים. זה לא שבחברה הפסיקו לעשות כתבות לייט, אבל הן נעשות הרבה פחות מפעם.
ברקע הפרסום על הדיון שתערוך הרשות השנייה על סקר שהזמינה, שממנו עלה כי מרבית הציבור מעדיף מהדורות קצרות יותר, מתקיים כבר זמן לא קצר דיון ציבורי, בעיקר ברשתות החברתיות, על הצורך בקיצור המהדורות. במלים אחרות: לציבור נמאס.
זחיחות ושכרון כוח?
כל אלו סעיפים טכניים בעיקרם. אך האם יתכן שיחד עם הוותק, הכוח וההובלה המובהקת מיום הקמתה, שקעה חברת החדשות בזחיחות, שלא לומר שכרון כוח? שני האחרונים, כידוע, הם הגורמים מספר אחת לניוון ניהולי ועיתונאי. קשה להתווכח עם המקצועיות והניסיון שמביאה איתה השדרה הניהולית של החברה שבראשה עומדים מזה שנים ארוכות המנכ"ל אבי וייס והסמנכ"ל גיא סודרי. באותה נשימה קשה להתווכח על העובדה שכל אדם, בכל תפקיד תחרותי, מתקשה לאורך זמן להישאר דרוך כאשר אין מולו תחרות רלוונטית וכשהידיעות זורמות לפתחו כמעט ללא שום מאמץ. מהדורה כמו זה שהייתה לעשר או זו שיש כיום לחדשות 13 עם נתח שוק של שליש במקרה הטוב, לא ממש עונה על הצורך העסקי הזה.
ואכן, נראה כי בחודשים האחרונים פוקד את החברה רצף תקלות עריכתיות שבמקרה הטוב מצביעות על בעיה. תקלות שפעם ספק אם היו קורות פעמיים בחודש. רשימה חלקית: פלופ הסקופ על הנסיעה של מרב מיכאלי, הסקר המוזר על מתפקדי הליכוד של דפנה ליאל, הפייק ידיעה של עפר חדד על הפלסטיני שהצית בית כדי להעליל על יהודים, ביקורת מטעם חברי הפאנל ב"אולפן שישי" על חברות כנסת שהכשילו את החוק להארכת ערכות האונס כשהחוק בכלל עבר, פרסום הקלטה של רה"מ בנט - שהתבררה כישנה, מצג שווא כאילו נתניהו כבר עזב את בלפור, אך בפועל הוא עזב יומיים אחרי ופרשנות לפיה לאולמרט לקח שבועות לעזוב את המעון הרשמי בבלפור, כאשר בפועל דובר על 4 ימים. כל זאת בחצי שנה בלבד.
לכך מתווספת ביקורת לא בלתי סבירה על העובדה שבחדשות 12 התמסרו בשנות נתניהו האחרונות להדלפות מבלפור ועל בלפור שפתחו מהדורה, וכעת, משצינור החמצן הזה נדם - נדרש מהם פרופיל אחר של עבודה.
אבל אלו הן תחושות, לעיתים קטנוניות, שניתן לומר עליהן שהן נובעות מצרות עין וקנאת סופרים. על עובדה אחת קשה לחלוק: רצועות האקטואליה של חדשות 12 מתבוססות בכמות פרומואים בלתי נתפסת לתכלית המרכזית של יום השידור - רצועת הפריים טיים. פרומואים ואייטמים שמכוונים לקדם את תכניות הבעלים (קשת ורשת) היו תמיד, גם לפני פיצול ערוץ 2, והאיחוד. אבל נראה כי המסמר שננעץ על ציר הזמן ופגע באופן הקשה ביותר בחברה הוא באופן פרדוקסלי דווקא השתלטות קשת על חברת החדשות. מצד אחד, המעבר אחרי שנים לבעלות של גוף אחד, בוודאי כזה עם כיסים עמוקים כמו של קשת, הוביל לרגיעה ולאפשרות לייצר פרויקטים ארוכי טווח. מהצד השני, נראה כי יותר ויותר ידיים נעלמות הופכות חלק גדול משידורי הפרה-פריים של קשת לרצועת פרומו אחת גדולה. מבלי להיכנס להיבט האתי-חוקי של הנושא, לפתע אחיזה משותפת כפי שהיה בעבר - של שני מתחרים שיוצרת מתח בריא - נראית כפתרון טוב יותר לשמירה על עצמאות עיתונאית.
חדשות 12: "הצגת הנתונים לא קשורה למציאות"
מחדשות 12 נמסר בתגובה: "לצערנו, הצגת הנתונים לא קשורה למציאות ומטעה את הקוראים. בעשור האחרון איבדה המהדורה 10 אחוז בלבד ולא כפי שנכתב. יתרה מכך, במספר הצופים ישנה אפילו עליה של כ-20,000 ישראלים שנחשפים למהדורה - חשיפה של 952 אלף איש ואישה למהדורת חדשות 12 בערב ממוצע. אנחנו גאים על כך ש"המהדורה המרכזית" ויתר תכניות חברת החדשות ממשיכות להוביל בפער של פי 2 ויותר מהמתחרים".
יצוין כי אכן ישנה עליה במספר הצופים במהדורה המרכזית, אבל אוכלוסיית ישראל גדלה משמעותית בעשור האחרון - מ-7.7 מיליון ל-9.3 מיליון, עליה גדולה בהרבה.