שילון נולד ב-1946 בתל אביב למשפחת שולקיס, ואחיו הגדול הוא איש הטלוויזיה והעיתונאי דן שילון. בצעירותו התגייס לעתודה האקדמית של צה"ל וסיים תואר בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, אך העדיף לעסוק בתחום הקולנוע והטלוויזיה.
בשנות ה-80 חבר שילון ליהודה ברקן וביים מספר סרטי מתיחות בכיכובו של ברקן, בהם "חייך אכלת אותה" ו"ניפגש בסיבוב". במקביל היה במאי מבוקש לפרסומות ולקליפים. בין היתר ביים את הפרסומת המיתולוגית "הקרב על המילקי" מ-1986, ואת הקליפ לשירו הידוע של אריאל זילבר, "בחברה להגנת הטבע".
ב-1989 החל שילון להגיש פינה בתוכנית האירוח "סוף סוף" עם גבי גזית, בה הציג קטעי פספוסים מהארץ ומהעולם. בעקבות הצלחת הפינה קיבל שילון תוכנית משלו שנקראה "פספוסים פלוס" ושודרה בערוץ 2 הניסיוני. בתוכנית זו חבר לראשונה לשחקן והקומיקאי אלי יצפאן, שלאורך שנים שימש כ"סייד-קיק" שלו.
ב-1993 עברו שילון ויצפאן לערוץ הראשון והגישו במשך שנה תוכנית בשם "מועדים בשמחה", ששילבה את קטעי הפספוסים עם מתיחות שבוצעו על חשבון מפורסמים. ב-1994 קיבל שילון הצעה מזכיינית ערוץ 2 "רשת", שנוהלה באותה תקופה על ידי אחיו, להגיש עם יצפאן תוכנית בפורמט זהה. "פספוסים" עלתה לשידור בערוץ 2 ושודרה בהצלחה עד 2008. שילון, שהיה עד אז איש של "מאחורי הקלעים", הפך לאחד מאנשי הטלוויזיה המוכרים בארץ, וזוהה עם הסיגר אותו נהג להחזיק בידו באולפן.
במקביל להצלחת "פספוסים" העלה שילון ב-2003 תוכנית בשם "המופע של סטיב", בה, בהשראת הסרט "המופע של טרומן", מתח במשך כחודש אדם אנונימי שלכאורה התקבל כשחקן בטלנובלה מצליחה. ב-2008, לאחר שבעונתה האחרונה זכתה להצלחה פחותה מבעבר, ירדה "פספוסים" משידור. בתוכנית האחרונה השתתפו אמנים אורחים רבים שהצדיעו לשילון על פועלו לאורך השנים.
כזכור, בסרטו של טל אודותיו סיפר שילון: "קמתי להשתין, מעדתי והחזקתי. מצאתי את עצמי על הרצפה והראש נפתח. כולי הייתי בדם", נזכר שילון. כתוצאה מן התאונה הפך לנכה ברוב גופו, דבר שגרם לו, לדבריו, לחוש בושה גדולה: "אני התחבאתי, מאוד התביישתי. בבית החולים קנו לי כובע כדי שלא יזהו אותי. לא רציתי שאנשים ירכלו עליי". במרץ 2022, רשת 13 השיקה את הפרומו לתוכנית אותה הגיש שילון, שחזר לקדמת המסך מאז עזב אותו לפני 16 שנים.
"בשנים האחרונות, למרות הקשיים האישיים שעבר, הוא לא איבד מרוחו ומההומור הייחודי שאפיין אותו", המשיך. "יגאל שילון יחסר לכולנו מאוד. הסיגר, החיוך השובב והיכולת לשמח את הלב – כל אלה יישארו חרוטים בזיכרוננו. אני שולח תנחומים לבני משפחתו, ולכל קרוביו ואוהביו".
התרעות פיקוד העורף