המהפך של עדי אשכנזי: חמישה זוגות הגיעו לרבע הגמר ב"רוקדים עם כוכבים". אחרי הביצועים שהחמישה הפיקו אתמול לצלילי שיריה של נועה קירל שלה הוקדש הערב, הגיעו למקום הראשון על טבלת הציונים של השופטים עדי אשכנזי וחיים.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
דוד דביר השווה את עדי לזיקית שמחליפה צבעים, ובכל פעם חושפת צד אחר ושונה בסגנון הריקוד שלה. וכמה שהוא צדק. אתמול היא ביצעה את הרומבה עם חיים בן זוגה לריקוד, לצלילי השיר של נועה קירל I can't feel my face, שיר שקט יותר מכל ה"טרילילי טרלהלה", והפעם ראינו עדי שיודעת להיות רכה, נשית ורומנטית, ולא רק מצחיקונת. אישית מאד אהבתי את עדי לאורך התחרות, כי ממנה למדנו שגם באמצעות ריקוד אפשר לספר סיפור, ובעיני, הסיפור אפילו מעניין יותר מהריקוד עצמו (בין אם בוצע לעילא ולעילא, או לא היה הכי מושלם).
גם משה אשכנזי ניחן בכישרון לספר סיפור באמצעות אמנות הריקוד, כפי שעשה אתמול כשרקד עם ג'ניה את הלטינו על רקע השיר: "חצוף" של נועה קירל. הוא היה שובב וחוצפן ותמיד עם קריצה בזווית העין.
למקום השני הגיעו מעיין וארטיום. רונה לי, השופטת הכי זקופה וארוכת הצוואר שאי פעם ראיתי, אמרה על מעיין שהפעם היא הפגינה יותר רכות מכוחניות, ובאותה נשימה השוותה את עמידתה האיתנה והחזקה של מעיין לטרוט של סוס (סוג של רכיבה אמנותית של סוסים). איך רכות קשורה לסוס, החיה השרירית והחזקה הזאת, אין לי חצי מושג, אבל מי אני שאכה את המומחית, שיש לה דרך ניסוח ודימויים משלה. מה שבטוח הוא שמעיין לאורך העונה באמת עבדה קשה "כמו סוס" והגיעה לתוצאות בהחלט ראויות להערכה.
כשמעיין נשאלה איך היה לרקוד עם עוד גברים לצידה, היא חשפה שהמנטור ארטיום גילה קצת "קנאות" בזמן החזרות. היא כנראה התכוונה למילה: קנאה, אבל מכיוון שזאת תחרות ריקודים ולא בגרות בלשון, השמיים לא נפלו.
למקום השלישי ברבע הגמר הגיעו יעל ואנטון שהטרללו עם השיר "טרילילי טרלהלה". ושוב רונה לי בדרכה הפיוטית המיוחדת תיארה את החיבור המעניין של בר זוהר לנשיות שלה. האמת היא, שקשה היה להתעלם לאורך התחרות עד כה מהמאמצים שעשתה יעל להפגין בתנועותיה הרבה נשיות ובעיקר סקסיות.
למקום הרביעי הגיעו אלכס ונינה, והפעם לא יצאתי מעורי. אהבתי אותם יותר כאשר רקדו את "חורשת האקליפטוס". בכלל, אני מתחברת יותר לריקודים שקטים שבגלל איטיותם לפחות הצופים מספיקים ליהנות ולהעריך יותר כל תנועה ותנועה. יש משהו נוקשה ודוגמטי בסגנון הריקוד של אלכס וביצועיו האקרובטיים, מרשימים ככל שיהיו, אבל הם מתאימים יותר לתחרות ספורט מאשר לתחרות ריקודים.
לצערי משה וג'ניה הגיעו למקום החמישי, למרות שלטעמי הם היו הכי סקסים ואטרקטיבים. אצלי הם קיבלו 10, וממש לא אכפת לי שמשה קצת התבלבל בביצוע הנאמבר. מי בכלל שם לב?
מסתבר שלא רק הידוענים עברו חתיכת תהליך בתחרות הזאת, גם השופטים. דוד דביר המחמיר והקפדן התרכך ולמד להיות יותר פוליטיקלי קורקט. עובדה שאחרי הסערה שעורר כאשר קבע שנועה קירל היא לא זמרת אלא גימיק, החמיא לה אתמול ואמר שעל הבמה, ניכר שהיא "מכונה משומנת". יש לי רק בעיה אחת עם התחרות גורפת הרייטינג הזו - המילה "וואו". היא חייבת להימחק מהלקסיקון של כל המשתתפים בה, הרקדנים, המנחה והשופטים. אתמול זה כבר היה בלתי נסבל. אני לא מבינה, אין לנו מספיק שמות תואר בשפה העברית על מנת לתאר השתאות והתפעלות?