חושבים להיכנס לתחום הקריפטו? כדאי לכם לראות את הסרט הזה

"אל תבטח באיש: המרדף אחר מלך הקריפטו" ("Trust no one: The hunt for the crypto king"), נטפליקס

ג'רי - כך סיפרה תעודת הפטירה מבית החולים בהודו, החתומה בידי רופא, וכך מסרה אשתו האבלה ג'ניפר - מת מסיבוכי מחלת הקרוהן, מחלת מעי דלקתית. האבל היה גדול. מי שהתאבלו עוד יותר, כך החל להתברר, היו משקיעיו של ג'רי. 190 מיליון דולר מכספם היו מופקדים ב"ארנקים" של החברה, והיחיד שידע את הססמאות לפתיחת ארנקים אלה ומשיכת הכסף מהם היה ג'רי, וג'רי כאמור היה מת. הכסף היה נעול וסגור אי־שם במרחבי הקריפטו, לא הייתה דרך לגשת אליו והם איבדו את כולו.

הסבר וגם אזהרה בענייני קריפטו: מסתובבים ברחובות אנשים רבים שאין להם מושג, או בעלי מושג כללי ביותר, בעניין המעורפל הקרוי קריפטו. כמו כותב שורות אלו, הבנת העולם הפיסקאלי מסתיימת אצלם איפשהו באזור כרטיס האשראי מהפלסטיק הישן והטוב. כשנחוץ להם מזומן, הם הולכים לכספומט. כשהם מבקשים לרכוש ניירות ערך, הם מתקשרים לבנקאי ורותחים מכעס בשעה שהם מחכים 40 דקות על הקו לצלילי זמריר החוזר על עצמו עד להשתגע. הם אינם מבינים את הקשר בין מטבע כלשהו לבין כרייה - לגביהם כרייה היא יציאה מהבית בשעת בוקר מוקדמת עם טורייה, חצי כיכר לחם לבן וקצת גבינה לארוחת צהריים, ובצעד כבד הליכה אל המכרה. איך ולמה כורים מטבע, ומה הקשר בין כריית ביטקוין בעזרת נוסחאות מתמטיות מורכבות וצריכת חשמל גבוהה הם אינם מבינים כלל. זו סינית גמורה עבורם.

כל זה מצוין כאן כדי לסבר את אוזנו של הקורא שאינו מבין כיצד מטבע קריפטו יכול להימצא בארנק, ועוד ב"ארנק קר", היכן שג'רי קוטן המנוח הפקיד את כספם של לקוחותיו, והססמאות לפתיחת אותם ארנקים קרים להקפיא היו ידועות אך ורק לו. מה שידעו הלקוחות המודאגים, שבמהירות הפכו לנזעמים, הוא שכספם ככל הנראה אבד להם.

לחלק מהלקוחות מקורו של הכסף האבוד היה מחסכונות חיים. לאחרים היה זה סכום כסף שהחזיקו זמנית ברשותם אחרי, למשל, מכירת דירה. לכולם המכה הכלכלית הייתה אנושה. חלקם לא הרימו ידיים והחלו לנבור בפעילותה של QuadrigaCX, שבינתיים הכריזה על פשיטת רגל ונעלמה מהשטח, והתגליות היו מרתקות ומעוררות זעם בו־זמנית. עוד זמן רב לפני מותו הזרים קוטן עשרות מיליונים מכספי משקיעים לחברה פרטית משלו, שלא ברור לטובת איזו מטרה נוסדה ובמה עסקה. מעקב אחר עסקאות בבורסות קריפטו שביצע הכוכב הצעיר לימד שהיה משקיע גרוע ועל פי רוב הפסיד הון. כשמשקיעים ביקשו את כספם, נהג להחזיר להם כסף שהשקיעו משקיעים חדשים - כלומר שיטת פונזי הישנה והטובה.