אחד משלושת הסרטים הגרועים ביותר אי פעם: הביקורת שגל גדות לא תאהב לשמוע

וונדר וומן", נטפליקס

את גל גדות לא יצא לי לראות בפעולה עד כה. כמובן קראתי ושמעתי על הגדולות שהיא מחוללת בהוליווד ועל המיליונים שזורמים לכיסה, אבל במו עיניי לא זכיתי לראות. השבוע, עם עליית סרטה “וונדר וומן" לנטפליקס, ועם הציון שזכה הסרט כשני הנצפה ביותר בישראל, החלטתי שהגיע הזמן לצפות בסרט ובפלא הישראלית בעצמי, והנה המסקנות שהעליתי בחכתי:

“וונדר וומן" הוא אחד משלושת הסרטים הגרועים ביותר שראיתי אי־פעם, אם לא הגרוע ביותר ביניהם. המבטא האנגלו־סקסי של גל גדות מזכיר פחות או יותר מהגרת מרומניה שזה עתה נחתה באליס איילנד. מפאת איכותו של הסרט גל גדות אינה נדרשת, בלשון המעטה, לאיכויות רמות של משחק, ונדמה לי, אגב, שראוי לה לברך על הדרישות המצומצמות הנ"ל. גם על יופיה של גל שמרבים לשבח בו אני מוכן להתווכח, אבל זה כבר עניין של טעם אישי.

בתקציר, גל היא נסיכה, בת למלכת אי נסתר שבו מתגוררות אמזונות לוחמות בלבד ללא נוכחות גברים. הנסיכה עוברת מסלול הכשרה מפרך (תקשיבי לכוח הפנימי שלך, דיאנה. כמו שלוק הקשיב) לקראת הקרב הגדול שלה מול ארס המרושע, אל המלחמה. ויום אחד מתרסק בקרבת האי מטוס ובו טייס אנגלי המספר לה על מלחמת העולם המתחוללת בחוץ, וביחד הם יוצאים לחסל את ארס ולהביא שלום לעולם.