"כשעזבתי כל הסוכנים אמרו לי 'את עושה טעות, את צריכה עוד כמה שנים, עוד רגע זה קורה'", מספרת גבעתי. "עזבתי בידיעה שאני עוזבת לפני 'המפץ הגדול' בקריירה שלי. יש לי חברות שעדיין שם, וכשאני עזבתי לקח חמש שנים עד שהן 'התפוצצו הגדול'. ידעתי שזה הולך להיות ככה. ידעתי שאני רוצה להקים משפחה בישראל ולא רציתי להיות אמא בגיל 40. כשבני, ריף, נולד הבנו שזהו. לקחתי את זה בחשבון, זה דבר שקשה לקחת בחשבון. יש עוד דברים שגורמים לי לאושר חוץ מלשחק בהוליווד - לשחק באופן כללי, לעשות מוזיקה, לכתוב, זה משהו שלקחתי בחשבון והתמודדתי עם זה שארזתי את החלום וזה די מאחורי".
"על כל פרויקט שקיבלתי היו 200 שלא קיבלתי, מתוכם 50 היו כאלה שזה היה כמעט שלי", מוסיפה גבעתי. "האכזבות האלו מאוד קשות. חזרתי לארץ לכמעט שנה מפרויקט ענק שנפל ברגע האחרון. קיבלתי את זה כל כך קשה, עשיתי טלנובלה רק כדי להתאושש מהמכה ולחזור עם כוחות מחודשים. עד שאתה לא רואה את זה במסך זה לא קורה. אתה יכול לצלם פיילוט והוא מתקבל יכולים להוציא אותך ממנו, כל כך הרבה פעמים הרגשתי שזה קורה. אנשים אומרים 'זהו, זה קורה'. עשיתי פיילוט עם כריסטיאן סלייטר ב-NBC ברגע שעשיתי את הפיילוט הסוכן שלו רצה לייצג אותי, אנשים התחילו לרדוף אחריי, ואז אחרי שלושה פרקים זה בוטל. ככה זה בהוליווד, HBO גנזו עכשיו את 'באטגירל' פרויקט ענק של 90 מיליון דולר, זה מפחי נפש נורא גדולים".
כחלק מהמעבר לעבודה בישראל, ומגוון התפקידים שעשתה בארץ ("שלטון הצללים", "בלתי הפיך" ו"נשות הטייסים"), גם הקריירה המוזיקלית של גבעתי עשתה מעבר לעברית, וכעת היא מוציאה את הסינגל השלישי שלה בשפת אמה, "אהובי". הוציאה גבעתי, הייתה בעיקר באנגלית, והשיר החדש מהווה מבחינתה הליכה בשדות לא מוכרים. "כשישבתי בקורונה, לא היו לי אודישנים לארה"ב, וגם הגרין קארד שלי בוטל, הרגשתי יותר את המקום שאני נמצאת בו, זה הפחיד אותי. כי כל עניין המוזיקה בלוס אנג'לס זה משהו שאף פעם לא נלחמתי עליו, זה היה משהו שהציעו לי, וזה היה באנגלית".
"בקורונה אמרתי 'את גרה פה, אנשים שומעים עברית פה והגיע הזמן'. המוזיקה שלי באנגלית ובעברית, שונה מבחינת טקסטים רק לאחרונה הצלחתי לגעת במקומות האפלים שלי בעברית, בשירים שלא יצאו, אני מתחילה ב'שמיימיות', וזה הולך להיות יותר אפל. בשנים האחרונות אני עושה חופות עם קאוור של השיר 'איישה', וזה ממש כיף. זה מה שיצא לי האולפן. אתה בא לאולפן עם איזה השראה, וכתבתי את השיר בהשראת החתונות, והחתונה שלי עם בעלי ועל הילדים".
"ניסה לנשק אותי"
כחלק מחייה והעבודתה בהוליווד, לא הצליחה גבעתי להתחמק מחווית MeToo# שעברה על בשרה. "חוויתי. חוויתי למזלי בתחילת דרכי", אומרת גבעתי. "זה במאי מאוד גדול, אם אני אגיד את השם, אז זה יהפוך להיות סביבו. אחרי שראיינתי את אדם סנדלר על הסרט שלו לגיא פינס, פגשתי במאי שהייתי בהקרנה שלו, איך שדיברנו הוא הוביל אותי לאיזה מקום בזמן השיחה, דחף אותי לקיר ונישק אותי. ישר דחפתי אותו כאילו 'מאיפה הגעת לזה'".
"מאז בחיים לא עשיתי פגישה שהיא לא במשרד עם אנשים", מוסיפה גבעתי. "אני כל כך מודה שזה קרה, לי. זה יישר אותי, יש עבודה, יש לא עבודה. בטלוויזיה זה לא קורה יש כי הרבה אנשים. חשבתי על זה, אני מאוד חזקה, קשה להמם אותי. אני טיק טק יכולה לתת בעיטה, אבל זה יכול היה להיות בחורה אחרת, מישהי אחרת הייתה יכולה לקפוא במקום. לי זה לא הזיז, למישהו אחרת, מכל הסיפורים ששמעתי על בחורות שקפאו. זה היה יכול להיות מישהי באותה סיטואציה שהייתה קופאת במקום וזה יכול היה לרדוף אותה.פתאום זה מאוד מלחיץ אותי, כשחשבתי על זה. שימו את הבנות בג'ודו".
הקריירה בהוליווד הביאה לחייה של גבעתי הצלחות שהיא לא תשכח לעולם. "שיחקתי בספיישל NCIS סוכנת מוסד ישראלית, שהיא יותר מתוחכמת מאמריקאים ומפילה אותם בפח", משתפת גבעתי בגאווה. "סוף סוף לקחו סוכנת מוסד שהיא לא כהת עור, מאוד נהניתי והכנסתי כמה שורות שאני כתבתי לדמות. כשראיתי השורות שכתבתי על המסך בארה"ב אמרתי 'או.קיי מה עניינים".
בשנה האחרונה שריי הצטלמה לסרט "Home" לצד רועי ניק, עליו היא מספרת: "זה סיפור חרדי, שהיה בחדשות. על החנות האלקרטרונית הראשונה במאה שערים".
התרעות פיקוד העורף