החגים שוב כאן, הייתם מאמינים? עוד כמה ימים נלבש בגדי חג, ניסע כולנו אל המשפחה המורחבת בשעות של פקקים עם מרק על הברכיים, ונשאל את עצמנו איך נתמודד שוב עם מסיבת העיתונאים ששמה שאלות הדודים. רגע לפני שתכינו את דף המסרים ותסבירו שאתם ממש לא הולכים לעשות עוד תואר או להשקיע בבורסה, הנה כמה סדרות וסרטים לשבור את האריזה המשפחתית הדחוקה הזו. שנה טובה.
אחד כזה הוא ג'פרי דאהמר, אחד הרוצחים המתועבים ביותר שראתה אמריקה מימיה, שזכה לכינוי הלא סימפטי 'הקניבל ממילווקי'. במיני סדרה החדשה של נטפליקס תוכלו להבין לעומק את מסע ההרג המטורף אליו יצא לאורך משהו כמו עשור, שכלל בין היתר 17 קורבנות ללא שום סיבה, 9 מהם אפרו אמריקניים, בתקופה ששוויון היה רק מילה גדולה ודמיונית.
חשוב לציין - הדמויות שתראו הן כמובן שחקנים, אבל העלילה, באופן מצער למדי, דומה למקור ומזעזעת ממש כמו בחיים האמיתיים. לא קל לצפייה, אבל מעניין ומעלה שאלות חשובות כמו למה המקרים אירעו דווקא בשנים הללו, ומה הקשר לגזענות ולמהימנות השופטים בתיק המורכב.
'פעם הייתי מפורסם' נכנסה בדיוק לסוגיה הסבוכה הזו. כאן, בסרט בריטי מצוחצח, חבר לשעבר בלהקת בנים פופולרית שנשכח אי שם בעבר, פוצח בקשר עם מתופף צעיר. החברות הזו לא סתם עושה לו טוב, אלא מאפשרת לו לחזור שוב לתודעה, ולקבל הזדמנות שנייה לקריירה שתמיד חלם עליה.
אם הוא יצליח בכך או לא אתם תדעו לאורך הצפייה. מה שכן, מעניין לראות מה רלוונטיות עושה לאנשים, ואיך מתמודדים עם הידיעה שגם לדקות תהילה שנדמות כאינסופיות יש תאריך תפוגה. מעניין ואפילו מצחיק, מלנכולי ככל שזה נשמע. בתכלס, יש מבטא בריטי, מה צריך יותר מזה?
גם שם, כמו באנימציה שכולנו אהבנו לראות בשתיים בצהריים אחרי בית הספר, לכל אחד יש כוח משלו, אבל הסדרה מכניסה את החיים האמיתיים לסיפור, ולצד הכוחות תראו גם סיפורי אהבה של גיל התיכון ויריבויות מרות.
העונה השנייה, שיצאה ממש השבוע, כבר מספיקה לצבור תאוצה בנטפליקס הארצי והעולמי, והאמת שלא בכדי. הנוסטלגיה קיימת, העלילה עושה את העבודה, והקסם של ווינX ממש לא פג. סדרת ילדים היא לא, וטוב שכך.
יחד, בדיוק כמו צוות רוקט מ'פוקימון' הן מחליטות להתאחד כדי להחזיר את הצדק למקומו, והשתיים מתכננות נקמה לפרטי פרטים, כל אחת נגד מושא האחרת. אם תרגישו שכבר ראיתם את הסרט זה ממש לא מקרי - הרבה מאוד ציטוטים נשאבו מסרטים אחרים שליוו את התבגרותנו, אבל לא בתחושה של העתקה מיותרת.
נקמות הן כמובן לא פעולה מומלצת בעיקר כי אחריה אמורה, כך אומרים, להגיע ריקנות גדולה, אבל יש משהו בקתרזיס הזה ובסיפור המתוכנן לפרטי פרטים שלא מאפשר לוותר על 'עושות נקמה'. אינטליגנטי בטירוף, לא חף מתרבות המותר וממש לא מתנצל, ולפעמים חייבים גם את זה.
רגע אחרי שתיכנס לווילה ששכרה תגלה שהמתווך השכיר את הנכס גם לבחור זר ונאה למראה, שמוציא אותה מדעתה מהרגע הראשון. אם ראיתם קומדיה רומנטית אחת או שתיים בחייכם, אתם בטח מהנהנים בשעמום ברגעים אלה. ולמה? כי מי שרב מאוהב, ומי שמעצבן ללא הפסקה בסוף הופך להיות האביר בכרכרה.
אז זה בדיוק מה שקורה, והגיע הזמן להפסיק. קומדיות רומנטיות הן נפלאות, ויש כמה שאפילו כדאי לצפות בהן יותר מפעם אחת. אבל ואבל גדול - חייבים לחדש קצת, לרענן את השורות, להפוך את האהבה הידועה מראש לקצת פחות צפויה. כאן לצערי העלילה הסגירה את הסוף מהדקה הראשונה, וזה ממש לא עשה חשק לחכות לו. סימן מובהק לשעמום הוא טיולים חוזרים ונשנים למקרר, ואני חברים, הצלחתי להכין ארוחת בוקר קונטיננטלית פלוס קפה. ודי לחכימא ברמיזא.
התרעות פיקוד העורף