היום זליקובסקי (בת 52, אמא לתומי בת ה־17, גרה ברמת השרון) היא אישה מצליחה, בטוחה בעצמה ומקדישה את ימיה לעשייה משמעותית במסגרת מיזמים שהיא מקימה ומתפעלת. לאחרונה הקימה מיזם של כישורי חיים דרך תיאטרון שנקרא PLAN BE, שאיתו היא מסתובבת ברחבי הארץ ומכשירה מורים וצוותי הוראה לפי שיטה שפיתחה, יועצת בתחום העסקי, מלווה תהליכים חוצי ארגון, מאמנת מנהלים ומנחה סדנאות פיתוח לצוות מנהלים. בין היתר, היא מגיעה לערים מהמגזר הערבי, כמו אום אל־פחם, כפר קאסם וכפר קרע, ומעבירה את משנתה.
זליקובסקי ירדה מבמת הפריים טיים ועלתה על במה אחרת, מבחינתה משמעותית יותר. היא שותפה בשינוי ובפיתוח של חברה וקהילה במסגרת פרויקט משותף עם אגף מו"פ של מרחבי חינוך, מפתחת תכנים חדשניים ויצירתיים, מדריכה במערכת החינוך ויוצרת סדנאות תהליכיות לפיתוח מנהלים וצוותים לטווח זמן בינוני עד ארוך.
במסגרת מיזם חינוכי נוסף שהקימה My Story זליקובסקי מגשימה חזון מתוך ידיעה והבנה שלכל נער ונערה מגיע למצות את הפוטנציאל הטמון בהם. "הרעיון הוא להאמין בעצמי וללמוד לאהוב את מי שאני בזכות מי שאני. אנחנו שיקוף של המציאות שמתרחשת בחיינו. חשוב לנו ללמד את התלמידים לקחת אחריות על חייהם, להבין שהכל בידיהם, והכל יכול להשתנות בדיוק כמו שירצו. דרך הסדנה בת ה־16 מפגשים אני נותנת כלים להעצמה אישית, וכל תלמיד עובר תהליך עם עצמו ומבין את כוחו. הוא מקבל כלים לעמוד על במה, לכתוב, ליצור, להתבטא".
אחרי תקופה ארוכה של חיפוש עצמי וחיפוש אחר האושר זליקובסקי הפנימה שגם אם יאהבו אותה, האהבה העצמית שלה לא תתעצם. "חשבתי שאם יהיו לי יותר מעריצים, אהיה שווה יותר, יהיו לי יותר שערים בעיתון והפוני יעוף לי, אבל זה לא מה שקורה במציאות. ככל שהתרבו המעריצים והמחזרים, כך התגברו והתעצמו סימני השאלה. לא האמנתי להם, זה לא מילא את הבור, את מה שהייתי צריכה. ההצלחה והפרסום לא הביאו איתם את האהבה העצמית. כנראה אין קיצורי דרך".
עוד בימים שבהם לא יכלה ללכת ברחוב, זליקובסקי, עדיין יפהפייה וכיום מודעת לעצמה ולסביבה, לא הבינה עד כמה מעמדה רם. שנה לפני שכיכבה בפריים טיים של ערוץ 2, סיימה את לימודי המשחק בבית הספר בית צבי. עשור לפני כן יצאה משערי בית הספר התלמידה המפורסמת האחרונה ריטה. ואז באה זליקובסקי.
בהמשך שיחקה בתיאטרון הקאמרי וקטפה תפקידים ראשיים בהצגות רבות, בין השאר "ליזיסטרטה","החברות הכי טובות", "הם יגיעו מחר" ו"מטודלה", הופיעה בתיאטרון הסמטה, והנחתה כמה תוכניות טלוויזיה ורדיו. במקביל הפכה לאמא וחוותה שינוי. "מצאתי את עצמי מתגרשת סמוך ללידה, חיכיתי להיות אמא כל חיי ולא הסכמתי לפספס את זה. התמסרתי לאימהות ולהתפתחות שלי. הבנתי שכדי שתהיה לי ילדה בריאה ומאושרת, אני צריכה להיות מאושרת, ולשם ניתבתי את חיי".
זליקובסקי המשיכה בעשייה הטלוויזיונית: הייתה כתבת אקסטרים בתוכנית "ספורטTV" בערוץ 2, הנחתה לצד אילון בן יוסף את רצועת המיסטיקה "הכל כתוב“ ואף שיחקה בתפקיד ראשי של קצינת משטרה בסדרה "כתב פלילי“ של חיים בוזגלו ואם פונדקאית ב"טיפול נמרץ" של גלובוס גרופ. וגם הייתה לה כמובן הבלחה בלתי נשכחת ב"רמזור".
במקביל החלה ללמוד אימון סאטי, תודעתי טרנספורמטיבי, לאחר כמה שנים שבהן למדה את "שיטת ימימה", החלה להתאמן ביוגה ובפילאטיס, ואף עבדה עם קשישים במסגרת בית החולים נאר"א שהקימו הוריה, פרופסור לכלי דם ואחות חדר ניתוח. את פניה של המפקדת הקשוחה כבש דבר מה שלו ורך. היא ירדה מהבמה.
לפני כמה שנים הוציאה זליקובסקי אלבום ראשון ויחיד "הקול שלי" שכתבה והלחינה (נתן כהן היה המפיק המוזיקלי) עם קולה הכל כך מיוחד. היום היא עוזרת לאחרים למצוא את הקול שלהם. "היו תקופות שסבלתי מהקול שלי. בבית צבי זה היה קול חריג, לא נתנו לי לשיר במקהלה בקול א'. כל דבר חריג - מסתכלים עליו בהרמת גבה. היום אני יודעת שבזכות הקול שלי קיבלתי תפקידים, אבל לא נותנים לי דמויות רכות. יש לי קול סמכותי, והאלבום מבחינתי היה הגשמת חלום".
התרעות פיקוד העורף