שוב הגיע יום האהבה הלועזי, מה שנקרא הוולנטיינס דיי. ביחסינו לתאריך המוזר הזה, שבאופן מפתיע אף פעם לא זוכרים אותו, אנחנו מתחלקים לכמה סוגים; יש את אלה שמחליטים להציב את הרף הגבוה ביותר בתבל, לפנק את בן או בת הזוג במתנות למכביר, פרחים שנראה שנקטפו עכשיו ושלל פחמימות ודברי מתיקה, תוך שהם גורמים לכל השאר להיראות אנטי-סוציאליים. מנגד, יש את בעלי העקרונות, שהגדירו מבעוד מועד שהם לא ייכנעו לתכתיבים החברתיים המצריכים מהם לבזבז כסף, בפרנציפ כמובן, וגורמים לכל השאר להיראות כמו הברון דה-רוטשילד.
והנותרים באמצע, שלא בדיוק יוצאים מגדרם אבל ממש לא מתעלמים מהמועד הוורוד והקצת מביך? בוחרים בסרט קיטצ'י להחריד ואומרים שלוש מילות קסם שפותרות הכל. לא, לא מדובר ב"אני אוהב/ת אותך", אלא במילים באמת קסומות – הזמנתי וולט, הגיע. תפתחו טלוויזיה, זה הזמן לגל הנדוש.
אצלך או אצלי: Your Place or Mine
לפני שבאמת נלך אחורה אל החומר השמאלצי עליו גדלנו, בואו נברך לשלום סרט חדש שהוכיח שלא למדנו כלום על איך להימנע מקיטצ' מביך במינון מופרז. ולמה הוא בכל זאת נולד בחטא? יש בו לא מעט אנשים שאנחנו מכירים.
הפעם, נכנסים אשטון קוצ'ר וריס וית'רספון לדמותם של פיטר ודבי, חברים טובים עם עבר קצר וספציפי מאוד. כמו בכל ידידותי קשר סוער ומסעיר, בייחוד אחרי מה שקרה, מבינים שהשניים שהם ההפך הגמור האחד מהשנייה. בהחלטה רגעית, מחליט הצמד, הוא רווק הולל והיא אם יחידנית שמנסה לשרוד כלכלית, להחליף את הבתים שלהם לשבוע. סטייל בגדי המלך החדשים, רק בהרבה יותר אמריקאי.
בזמן הזה, שאגב לא ייפגשו בו אפילו לא לדקה, הם מבינים שמה שהם מחפשים כל הזמן זה לא בהכרח מה שהם צריכים, מה שמקרב את לבבותיהם בעודנו מנסים לראות משהו מבעד לגלגול העיניים לאחור.
בין הסצנות תראו גם את ג'סי וויליאמס מ'האנטומיה של גריי', רייצ'ל בלום מ'האקסית המטורפת', ועוד כמה מכל מיני סדרות וסרטים מהעבר. המשותף לכולם? הלך להם שם, פחות בסרט הזה. לסיכום: נדוש במידה המקסימלית, מתאים לסופ"ש שאחרי ימי אהבה בלבד, לאחר מכן יש להשאיר בשקית אטומה בטמפרטורת החדר.
ידידים פלוס: Friends with Benefits
אם יש משהו שאני לא עושה, חוץ מבחירות קולינריות שוויתרתי עליהן מראש, הוא להרגיש בנוח להגיד דבר מה שאינו מחמאה על ג'סטין טימברלייק ומילה קוניס. הוא אחראי לכל כך הרבה רגעי אושר בהתבגרות שלי, עם שירים שבוודאות דיברו עליי, והיא, אין איך לתאר אחרת - אחת הנשים המוכשרות בעיניי בעבר, בהווה ובעתיד. ועדיין, אי אפשר לומר קומדיה נדושה מבלי לחזור על צמד המילים האלמותי ידידים פלוס. לפעמים גם נדוש זה בסדר, לא?
אז למקרה שלא צפיתם בסרט לפחות שבע פעמים, ג'יימי (קוניס) היא ציידת ראשים במגזין גברים פופולרי, שמנסה לגייס את דילן (טימברלייק) לעבוד בחברה. בקיצור, בסוף הוא מתקבל לעבודה, וכדי שישתכנע לעבוד שם חרף המרחק הגיאוגרפי ושינוי השגרה שהכיר, ג'יימי עושה לו היכרות עם המקום שהולך להיות ביתו החדש.
דבר מוביל לדבר, ואם נשמור על העגה המנומסת עליה הקפדנו, בואו נאמר שהקשר ביניהם הפסיק פתאום להיות מקצועי בלבד. ובאותו רגע בדיוק, עלה במוחם רעיון: למה לא לשמור על האינטראקציה הזו בדיוק כפי שהייתה, ללא שימוש באלמנטים כמו רגשות חלילה?
תיראו מופתעים: ג'יימי ודילן לא מצליחים לעמוד במה שסיכמו, ונאלצים לחשב מסלול מחדש. שוקינג. למרות שאין לי ספק שהבנתם מה יקרה עכשיו, משאירה לכם קורטוב מסתורין בשביל הספורט. ומה מוסר ההשכל? על הטבות בדרך כלל משלמים, ואם לא, זה כנראה כי כבר ירד לכם כסף בהוראת הקבע.
טקטיקה של אהבה: Love Tactics
אתם יודעים מה הבנתי במהלך הצלילה אל נבכי הרומנטיקה הדביקה? שאת רוב הטראש שלנו רבתי, אנחנו צורכים באנגלית. אז למען הגיוון, קבלו כמעט 100 דקות של קומדיה רומנטית אמריקאית במלוא מובן המילה, אבל בטורקית.
כרם הוא מנהל בכיר ובטוח בעצמו במשרד פרסום, אסלי היא מעצבת אופנה עם בלוג מוכר ופופולרי, ושניהם, כמו הרבה מהדור הבררן שלנו, ויתרו על אהבה. בתור אלה שהחליטו לא ללכת עם הזרם, הם בוחרים לפצוח בהתערבות קצרה, שמתברר שתשנה את חייהם כפי שהכירו אותם.
המטרה: על כל אחד לגרום לשני להתאהב בו. האמצעים? הם צריכים לעשות זאת בדרכים לא שגרתיות. ובעצם שום דבר שהם רואים ברשתות החברתיות, בסיפורים או בקומדיות רומנטיות אחרות לא יכול לשמש עבורם השראה למחווה יוצאת דופן. סליחה על אווירת הספוילרים הכללית של היום, אבל גם הניסיון הזה הולך להצליח. איך? שאלה טובה.
הולידייט: Holidate
ודאי תהיתם מתי תגיד ג'וליה רוברטס עם 'נוטינג היל' או 'אישה יפה'. אז זהו, שהפעם לא. אבל בואו נדבר רגע על אמה רוברטס, שהיא כמובן שחקנית מוכשרת בפני עצמה, אך תמיד תישאר גם אחייניתה של ג'וליה שנושאת את אותו שם מחייב.
ב'הולידייט', מככבת רוברטס בדמותה של סלואן, צעירה שמגיעה לתקופת החגים בלי חבר אחרי שנפרדה ממנו בטיימינג לא מזהיר במיוחד. קילומטרים רבים משם נתקע עם ג'קסון בלי בת זוג, בתום דייט מוזר שהרס לו את הסיכוי לחדול משאלותיהם של בני המשפחה לפחות לשנה אחת.
שני הרווקים הנחשקים ייפגשו במקרה כשיגיעו להחזיר מתנות שקיבלו, פעולה מלבבת ככל הדעות, ויסכימו לכרות ברית שתסייע לשניהם עם התסכול של החגים: להיות בן ובת הזוג שיביאו לארוחות המשפחתיות, אבל רק ליום אחד. מה שבטוח, ליום אחד זה כבר לא יהיה. לקופידון שלום.
לזרום עם זה: Just Go with It
מאחר וקשה מאוד לדבר על קומדיות רומנטיות מבלי לזרוק לחלל האוויר את שמה של ג'ניפר אניסטון האהובה עליי במיוחד, נסכם עם האורים והתומים של הקולנוע האמריקאי ושל הקיטצ' החינני הרשמי של יום אהבה, הלוא הוא 'לזרום עם זה'.
בעלילה שבאופן מוזר לא דומה לכל מה שציינו לפני, דני (אדם סנדלר), מנסה לשקר באשר לחיי הנישואים שלו על מנת למצוא בנות זוג. היחידה לה סיפר על מעלליו הסודיים והלא ממש מגניבים, בלשון המעטה, היא קתרין (אניסטון), שנאלצת לספוג את המעשיות שהוא מספק לכל דורשת.
רצף אירועים שתגלו בעצמכם יוביל לחיבור בין השניים, ולרצונו החופשי של דני לשמור על נאמנות לקתרין בלבד, כאילו קסם מפתיע ובלתי שפוי השתלט על מקום מגוריהם. טוב, אין איך לסובב את זה, גם הסרט הנוכחי דומה לכל השאר. סליחה על משחק המילים הנדוש, אבל נראה לי שנזרום עם זה, ונחרוג מאנינות הטעם הטלוויזיונית שלנו פעם אחת בלבד. אפטר יום אהבה שמח חברים, בברכת חזרה קלה לשגרה.