"הקאמבק", כאן דיגיטל, כאן BOX
שיחק המזל לכאן, ובדיוק בימים האלה שבהם רחובות המדינה בוערים מעלה התאגיד, על פי תוכנית שידורים מוכנה מראש, את סרטו של היוצר והבמאי איתי אשר, “הקאמבק", העוקב אחרי החודשים האחרונים של מסע הבחירות של בנימין נתניהו לכנסת ה־25. אותו חלק במדינה שמתגרד בראשו בימים האלה ושואל מה עובר על ראש הממשלה נתניהו, מה באמת הסיפור שלו, מקבל בסרט מבט מצולם נוסף המעניק פרספקטיבה נוספת על ראש הממשלה ועל סביבותיו. לזה ייקרא טיימינג טוב.
איתי אשר מוכר כמי שיוצר את “דוקותיים", סדרת הרשת הנצפית ביותר בישראל ומונה כבר מיליונים רבים של כניסות. אשר הוא איש הרחוב. במצלמה שלו הוא אינו מחפש את הפיזיקאים והאסטרונומים. עמך ישראל מרתק אותו. הוא צועד איתם על המדרכות, מצטרף אליהם לסיבוב משאית הזבל, ובשבע השנים האחרונות כבר הביא אל המסך מאות כאלה לספר את סיפורם.
ב"הקאמבק" הוא רצה להצטרף לנתניהו. כשהוא חף מעמדה פוליטית, ביקש לתעד מקרוב את הזיעה של האיש המנסה לחזור מההפסד והגלות הפוליטית אל קדמת הבמה. במערכת גיחכו. אין לך סיכוי להתקרב לבנאדם. בסוף שכנע, ופנה לכוורת של ביבי, הטופז לוקים והאוריכים בבקשה להצטרף ל"ביביבא" - האקווריום המתניע של נתניהו ברחבי הארץ. הכוורת גיחכה. הם החזיקו את הקמפיין בצבת של ברזל. אף מילה או תמונה לא יצאה החוצה בלי אישור או טיפול שלהם.
אפילו את מסלול ה"ביביבא" לא היו מוכנים אנשי נתניהו להסגיר לידי אשר, שנאלץ להוציא אנרגיה רבה בניסיון לאתר את מיקום האקווריום החמקמק. לפעמים הוא לכד אותו. לפעמים נסע אחריו לשתיים, שלוש ואף יותר חניות בערב. נתניהו היה מפליא. סוס עבודה לא מתעייף, שחורש את המדינה בעקשנות, פעם אחר פעם אחר פעם חוזר על מסריו באוזני קהלו השבוי, מדרבן אותם להביא עוד ועוד מצביעי ליכוד לקלפי, משלהב אותם נגד מתחריו הפוליטיים, והיידה, לתחנה הבאה.
ועוד לפני שהגיעו לתחנה הבאה, האוריכים והלוקים מעלים לרשתות החברתיות את סרטוני התחנה שהשאירו מאחוריהם, שצולמו בזווית שתיצור את הרושם שהיה קהל רב יותר - למקרה שלא היה די קהל, קוראים סקרים, מעדכנים מסרים, והיידה, להמשך המרוץ. ונתניהו משלהב. הוא צועק, הוא מדרבן, הוא מלא אהבה למצביעיו, משתמש כדרכו בחצאי אמיתות, אבל מי יודע או שם לב, והם הרוסים עליו, והם יעשו כדברו - הם יביאו עוד ועוד מצביעי ליכוד לקלפיות.
“הקאמבק" הוא לא סרט קל לעיכול למי שאינו חובב ביבי. שעה שלמה במחיצת האיש, שיטותיו, תעלוליו, משפטיו המשלהבים/החלולים הנאמרים בצעקה כדי להשפיע על מצביעיו עשויים לגרום לצופה ביקורתי תחושה מאוד בלתי נעימה. מאידך, מעיד הסרט פעם נוספת ואולי ביתר שאת על אופיו העיקש של האיש, על רצונו העז, שקשה לתאר שיש בארץ פוליטיקאי בעל רצון דומה לו, ועל שאיפתו העצומה להשיג, פעם נוספת, את השלטון. אפשר אולי להוסיף ל"הקאמבק" פרק נוסף: תמונות מרחובות הארץ בימים אלה, כדי לתת עוד דוגמה ליכולותיו העצומות של האיש.
לראות או לוותר: לראות