"האמת, התרגשתי ולא להאמין איך סדרת 'עמוד האש' לא רק שהיא מעוררת עניין זמן כה רב, אלא גם מישהו טורח לצבוע את פרקיה", זוהי תגובתו של יוצר הסדרה לערוץ הראשון, יגאל לוסין, על השידור ב-22 החודש, בכאן 11, של הפרק המסיים בסדרת המופת שלו, העוסק בהקמת המדינה, בגרסת צבע מלאה, כולל קטעי הווידאו ההיסטוריים, ששודרו במקור בשחור-לבן, לעומת הראיונות, ששודרו כבר ב-81' בצבע.
"בהתחלה, כשהיו שדרשו שגם הראיונות ישודרו בשחור-לבן, לא נתתי שזה יקרה", הוא נזכר. "השתגעתם?!', שאלתי אותם ועמדתי על כך שמה שצולם בצבע, ישודר בצבע וכך באחד מפרקי הסדרה התגנב בין כל השחור-לבן קטע צבעוני, שהוקדש לתל-אביב בשנות ה-30, כפי שצולם במקור".
לצורך ההפקה המחודשת של הפרק לכבוד יום העצמאות ה-75 של המדינה גויסו מומחים מובילים מהארץ ומהעולם, לרבות מפיק הסדרה לצד לוסין, יעקב אייזנמן. סרט הפילם המקורי נסרק מחדש, פריים אחר פריים, ברזולוציה גבוהה וקטעי הפילם עברו תהליך חידוש קפדני, שכללו ניקוי וחידוד דיגיטלי. תהליך הצביעה בוצע על-ידי חברה צרפתית, שהייתה מעורבת גם בסרט התיעודי "אייכמן - ההקלטות האבודות" ובסדרת "המנדט".
כשלוסין נשאל מה התועלת בהזרקת הצבע לסדרת העל שהוא יצר, הוא משיב בלי היסוס - "אנחנו חיים בתקופה מודרנית, כשהקולנוע בצבע ואין סיבה שזה לא יהיה גם ב'עמוד האש'. עם זאת, אינני מתעלם מכך, שכאשר משדרים סדרה כזאת בשחור-לבן, זה נותן לה נופך של אמינות. אולי יהיה משהו מלאכותי בתוספת הצבע, אבל גם אם עדיין לא ראיתי את החידוש, אני משער שזה יוצא יפה מאוד".
סדרת "עמוד האש", על 19 פרקיה, המתייחסים לתקופה שבין משפט דרייפוס, שעורר ב-1896 את מימוש החזון הציוני, לבין הכרזת המדינה ב-1948, היא גולת הכותרת בפועלו של לוסין בן ה-87. עד הגיעו אליה, הוא למד בריאלי בחיפה, היה נח"לאי בקיבוץ גונן, שימש ככתב מעריב ובהיותו כתב קול ישראל הזדמן לו לבשר לש"י עגנון על זכייתו בפרס נובל והוא היה מעורב במה שכונה "הנאום המגומגם" של ראש הממשלה אשכול, ערב מלחמת ששת הימים. כשליח רשות השידור בארצות הברית הוא שידר, בין השאר, את נחיתת האדם הראשון על הירח.
לדבריו, כשצלל להרפתקת חייו ב"עמוד האש", תחילה הכוונה הייתה לסדרה אחרת. "לאחר מלחמת יום כיפור, כשכולם היו כאן עם הראש באדמה, הצעתי כמנהל מחלקת התוכניות הדוקומנטריות למנהל הטלוויזיה דאז, ארנון צוקרמן, סדרה על הסכסוך באזור", הוא משחזר. "זאת, כשבסך הכל רציתי להבין בשביל מה אנחנו מתים פה במלחמות. לבסוף, הסדרה לא יצאה לפועל בהיעדר חומר מצולם רב על הצד הערבי. במקומה יצאה לנו סדרה על תולדות הציונות, שבאה בזמן עם החלטת האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות".
לוסין מגלה, שתחילה רצה לקרוא לסדרה, שבה הושקע מאמץ הפקתי רב, לצד מאבקים לא מבוטלים להשגת תקציבים, "אדמת מריבה", "לאחר שכל הקיום שלנו כאן קשור במריבה שלנו על הארץ הזאת עם הערבים". השם הזה לא התקבל לאחר שהתברר שזה שם ספרו של שמואל כץ, מי שהיה חבר הכנסת הראשונה, על הסכסוך באזור.
עורכת הדין כוכבה שלום, שבהיותה המשנה ליועץ המשפטי של רשות השידור דרשה להסיר את השם "אדמת מריבה", חתומה גם על המצאת השם "עמוד האש" לסדרה. לוסין: "כשאמרתי לה שתציע שם חלופי, בין השמות הגרועים שהיא זרקה בצבץ השם 'עמוד האש', שאם להודות על האמת, בהתחלה לא התלהבתי ממנו, מה גם שחששתי מבעיות שאולי יהיו לאחר שכך נקרא סרט שלארי פריש ביים 20 שנה קודם לכן. במבט לאחור, כמובן אני שמח על שבסופו של דבר נעניתי ל'עמוד האש".
לאחר שעדיין מזכירים את הציונות עם מירכאות, האם הסדרה, שאותה הוצאת גם בגרסה מהודקת של שבעה פרקים באנגלית, עם סר איאן מק'קלן כקריין, השיגה את מטרתה?
"במשפט קצר - אני לא חושב שהסדרה חוללה איזשהו שינוי. לא הרגשתי שהצופים בה נעשו יותר ציונייים".
אתה מצר על כך?
"לא! אין מה להצר, כשחוזרים ומקרינים את הסדרה שוב ושוב, מה גם שכבר בעת עשייתה לא חשבתי שהיא רק לשעתה, אלא לתמיד".
עלה בדעתך להמשיך את הסדרה אל מעבר ל-48'?
"חשבתי, אבל על הסיבות לכך שזה לא קרה אולי במאמר אחר. מבחינתי, ה'פיצוי' המושלם היה בסדרה 'ירושלים אשר בספרד', שלשמה יצאתי ב-92' עם יצחק נבון לספרד ולפורטוגל".