יום כיפור תחת אש, כמאתיים רקטות וכטב"מים שוגרו לעבר ישראל במהלך החג אזעקות בלתי פוסקות ברחבי הצפון, בחיפה ובשרון עם פגיעה ישירה בהרצליה בערב החג, בבית אבות, במזל ללא נפגעים, וכל זה בדיוק בשעה המיוחלת לה המתינו בציפייה ילדים ברחבי הארץ, הרכיבה החופשית על כבישים ריקים מרכבים.
אבל זה היה חג שונה מתמיד כי הכבישים לא היו ריקים, ורכבי כיתות הכוננות פטרלו ברחבי העיר, ואזעקות קטעו את צחוקם של הילדים, והשתנו לטון של צעקות והיסטריה של הורים וילדים ביחד ולחוד שמנסים למצוא מחסה בכל בניין שדייריו בחרו להתחשב במצב והשאירו את דלת הלובי פתוחה.
אני דוגמא חיה, לאותה אימא שהחסירה נשימה עת נשמעו אזעקות ברמת השרון בזמן שהבן שלי רכב עם חבריו ברחבי העיר עם אופניים. הרגעים המלחיצים עד שענה, ועד שמצא מחסה בחדר מדרגות באחד הבניינים, והאי שקט שאחז בי עד שחזר הביתה בשלום. לרגעים כמעט שברתי את הצום בללגום כוס מים קרים להסדיר נשימה ולהירגע מדפיקות הלב שהרטיטו את גופי, הרי כתוב שפיקוח נפש דוחה את מצוות הצום. אבל הצלחתי בסוף לשרוד גם בלי הטיפה הקרה, כי השנה כולנו צריכים לצום כי לא הצלחנו להחזיר את כל החטופים הביתה, במיוחד ההנהגה שם למעלה שלא לקחה אחריות עד רגע זה.
אלא שנראה שגם ערוצי הטלוויזיה והחדשות מרגישים אשמה גדולה מכולם, כי בחרו השנה לצום, לקחו ברצינות יתרה את יום כיפור, לפתע הפכו לדוסים שומרי מצוות, ולא פרצו לשידור בעיצומה של מלחמה, עד כדי כך שפגעו בכל האמונות והערכים של עצמם. הרשת כמובן געשה, והגולשים תהו איך ייתכן שבזמן מלחמה, ערוצי הטלוויזיה נדמו, ואני אוסיף שאם נדמו אז עדיף שישתקו כל השנה, ולא רק בכיפור.
במציאות הכואבת עם אזרחים צמאים לכל פיסת מידע על פגיעת הכטב"ם, על איך תפסו האזעקות את הילדים בעיצומה של רכיבה והאם יש פצועים ברחבי הארץ מהמטח הגדול בחג, שזהה במספר הטילים הבליסטיים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן. זו הפעם השנייה בתולדות מדינה ישראל, שיום כיפור עובר תחת מלחמה ואזעקות, הפעם האחרונה הייתה לפני 51 שנה במלחמת יום כיפור, אז היה זה צבא מול צבא, ולא ארגון טרור נגד אזרחים, ילדים, אימהות, נשים ומבוגרים.
זה מחזיר אותי לשבת השחורה, זו הייתה אחת מהסיבות לכשל הגדול שגרם למותם של מאות נרצחים בעוטף בשבעה באוקטובר, כי החיילים שהוקפצו מבתיהם לפנות בוקר בשבת בחול המועד סוכות התעכבו כי התחב"צ היה מושבת, ובזמן היקר מפז הזה, יכלו להציל משפחות ולמנוע סבל מכ"כ הרבה נפשות, וזו רק השערה מושכלת שלי, משיחות שערכתי עם חיילים, מבלי שהגיעו עדיין המסקנות כי טרם הוקמה וועדת חקירה ממלכתית , אם תקום אי פעם.
זה מחזיר אותי לדיון ששמעתי בשבוע שעבר, בתוכניתם של בן כספית וינון מגל, שיח מרתיח בעיקר ממי שמנסה להיות איש בידור כמו דודו טופז ומסרב בתוקף להיות עיתונאי ,ינון מגל, שדיבר על הדבר היקר לו מפז , שיביא גאולה לישראל, ויביא לניצחון במלחמה, ספר התורה. ותהיתי איך בן כספית לא הביך אותו בשידור והציע למגל רעיון אדיר, שאולי כדאי שכל הטייסים, וחיל הים, והלוחמים, וההנהגה וכל מדינת ישראל בזמן המטחים הבאים מאיראן, ותגיע תגובה איראנית לתגובה הישראלית לפי הדיווחים, פשוט יתכנסו בבתיהם ויקראו ספר תורה בקול גדול , מבלי להגן פיזית על מדינת ישראל, מבלי הגנה האווירית , החץ וכיפות הברזל, ואני סקרנית לדעת האם זה יעצור את מטחי הטילים בדיוק כמו שנחצה אז ים סוף לשניים.
התרעות פיקוד העורף