אבל ככל שאני מתעמקת, אני מבינה שאולי יש בזה איזשהו קסם ייחודי, משהו שיכול דווקא להתאים לשיגעון של האירוויזיון. הרי אחרי כל מה שראינו שם, נחמד לדמיין איך האירופאים יקבלו את זה – אולי הם יתלהבו ואולי יחשבו שזה פשוט מוזר, אבל מה שבטוח, זה לא ישאיר אותם אדישים.
עם זאת, ויש כאן "אבל" גדול – נראה שהחזון שמאחורי הציוות הזה פשוט לא מצליח לעבוד. אפילו על במת האירוויזיון, הידועה במוזרותה ובססגוניות שלה, הביצוע מרגיש בינוני והכימיה כמעט בלתי מורגשת. רעיון מסקרן? אולי. ביצוע מרשים? פחות.
יש לו יכולות ווקליות מרשימות, וזה בהחלט יתרון משמעותי, אבל כדי להצליח על הבמה האירוויזיונית, צריך יותר מזה – מופע יוצא דופן, כריזמה מתפוצצת או טוויסט שלא שוכחים. כרגע, התחושה היא שההופעה עשויה ללכת לאיבוד בתוך ההמון.
אבל מצד שני, מבחינה ווקלית אתה לא שם. אתה לא מבצע ברמה גבוהה כמו חלק מהמתמודדים האחרים, וזה גורם לי לשאול: האם זה יספיק?אודי, אם במקרה אתה קורא את זה, אני זורקת לך רעיון – תתחיל להוציא שירים מקוריים. תביא לעולם את האופי המיוחד שלך דרך המוזיקה שלך. אני באמת מאמינה ששם טמון העתיד שלך.
ובסופו של דבר, היה מאכזב לראות את שניידר עוזב בשלב כזה. אמנם לא צפיתי לו להגיע לגמר, אבל הוא בהחלט היה מתמודד שהייתי שמחה לראות בשלבים המתקדמים יותר. זה אמנם היה בלתי נמנע, אבל עדיין קשה להיפרד ממתמודד כל כך ייחודי בשלב הזה.
בסיום התוכנית הכריזו שהגמר יתקיים בעוד 10 ימים, ואני מודה – נבהלתי. אני שואלת את עצמי: עד עכשיו העונה מרגישה מבאסת. אין אף מתמודד שבאמת ראוי לייצג אותנו, אף אחד שהביא טאלנט אמיתי או נוכחות בימתית כזו שמסוגלת להחזיק במה גדולה כמו האירוויזיון.
כשאני חושבת על הקהל הקטלני – תרתי משמע – עם הביקורות הקשוחות ושריקות הבוז שממתינות למי שיעלה, אני פשוט לא מצליחה לדמיין מישהו מבין המתחרים הנוכחיים שמסוגל לעמוד בזה. התחושה היא שאין לנו מועמד שיכול להפוך רגעים חלשים לביצועים בלתי נשכחים. וזה באמת מאכזב.
התרעות פיקוד העורף