בין הדברים שבלטו בשיח בין השניים הייתה ההחלטה לתקוף באיראן, שהתקבלה סופית כך על פי ראש הממשלה, רק לפני שבועיים. וינון מגל, שעסק רוב הזמן ב'ראיון' בשטנה נגד מתחרים בערוצים אחרים בלשון בוטה ומבזה ומעוררת אנטגוניזם, כמו גם בניסיון לערער את מעמדם של יריביו הפוליטיים, כמובן לא טרח לשאול את השאלה המתבקשת שכל בר דעת היה שואל, למה דווקא עכשיו, הרי לפני שבועיים הייתה הממשלה על סף פירוק בגלל אולטימטום שהציבו החרדים. האם ההחלטה הזו חוץ ממבצע ביטחוני — הייתה גם מהלך פוליטי להישרדות?
וזה לא רק עניין של בחירה עיתונאית – זו בחירה פוליטית ומטופשת. נתניהו קיבל כעת את הזדמנות חייו, העם מוכן ורוצה להקשיב לו אבל הוא בוחר שוב ושוב לדבר רק אל הבייס שלו, אותו ציבור שמזדהה איתו באופן מוחלט ועיוור וצורך את ערוץ 14. ראש הממשלה מחרים יותר ממחצית מהציבור בישראל, אבל באותה נשימה קורא לאחדות של העם. דווקא עכשיו, כשיש לו מנוע רציני להתפאר בו — ההחלטה האמיצה לתקוף באיראן, החלטה שלא כל מנהיג בעולם היה מקבל — הוא קיבל מקפצה למנף את מעמדו ולתקן את המוניטין שאבד, אבל הוא שוב בורח לאזור הנוחות, שהופך מבלי שיבין להיות הרסני עבורו.
ההחלטה לתקוף באיראן גדולה ככל שתהיה, הרי לא מתקבלת לבד, מאחוריה עומדים טובי המוחות של מערכת הביטחון, שרובם מסתייגים ממדיניותו של נתניהו – ועדיין פעלו יחד למען אותה מטרה לאומית. דווקא עכשיו כשניתנה לנתניהו הזדמנות להרים את הראש מאז טבח ה-7 באוקטובר, ולדבר כמו מנהיג לאומי לכלל אזרחי המדינה, לחזור להיות המנהיג שזכרנו שהוא מסוגל להיות, הוא שוב בחר להתחבא כמו פחדן ולהתראיין רק לשופר הקבוע שלו, שמייצג את הבייס שלו.
וכך יוצא שערוץ 14 רוצה לברך – ויוצא מקלל. האנטגוניזם שערוץ 14 מעורר בקרב הציבור בגלל דברי השטנה והדיבה נגד המתחרים, רק מרחיקים את העם יותר ויותר מנתניהו. הערוץ שמשמש השופר הראשי של רוה"מ, הפך מאז הקמתו מערוץ חדשות לכלי פילוג והסתה נגד כל גוף תקשורת ומתחרה פוליטי שלא מתיישר עם הקו כשהכניס לז'רגון מושגים מטונפים כמו ערוצי תבהלה ואל ג'זירה לערוצים מקצועיים, ראויים ומכובדים. זה ערוץ שבשם התמיכה בנתניהו גורם לו את הנזק הגדול ביותר — כי הוא מצייר את נתניהו כחלש ומבודד, כמי שזקוק למגן ולא מסוגל להתמודד עם ביקורת. ובסוף? הוא זה שגם יביא למפלתו.
העוינות לנתניהו מעולם לא הייתה גדולה יותר מאז שהערוץ הצטרף לזירת התקשורת. ביום שנתניהו יבין שהוא נראה במיטבו דווקא כשמאתגרים אותו. במסיבות עיתונאים אמיתיות, מול עיתונאים מכל הקשת, כמו במסיבת העיתונאים האחרונה בה השיב לכלל העיתונאים, דווקא אז הוא מפגין ביטחון, ובזה הוא מצטיין, גם אם לעיתים מתפלקים לו שקרים או אי דיוקים. דווקא אז הציבור נוטה להתרשם ממנו יותר מתמיד. אז למה הוא שוב ושוב בוחר בסביבה סטרילית שמייצרת עבורו אנטגוניזם במקום תמיכה? דווקא עכשיו כשיש לו מנוע לדהור איתו קדימה הוא שוב מתחבא כמו פחדן, וזה אותו האמיץ שבחר להילחם עם ציר הרשע איראן, אבל חושש מעיתונאים וגופי תקשורת מבקרים, הוא באמת לא מבין שזה מצטייר רע או שפשוט יועציו השתלטו לו על כל חלקה טובה.
ראש הממשלה אמש בראיון נראה זחוח יותר מתמיד, והמשיך במסרים של אני ואני מבלי לציין שכל האני הזה לא היה קיים אילולא הטכנולוגיה האדירה של מיטב המוחות שעמלו שנים על גבי שנים במיוחד לפרק הזה בהיסטוריה שלנו. למרות האנטגוניזם שהראיון הזה עורר, ובזמן שמגל ניסה לקחת אותו למקומות נמוכים של טינוף על מתחרים, ייאמר לזכותו של רוה"מ שדווקא שמר על ממלכתיות, והתעסק בעיקר ולא בטפל.
אז אדוני ראש הממשלה, אם אתה באמת רוצה איחוד – תתחיל בזה שתכבד את הציבור כולו. תעמוד מול שאלות אמיתיות תתייצב בראש מורם כי כרגע יש לך את כל הסיבות לעשות זאת, דווקא מול אלה שלא תומכים בך. תתראיין גם למי שמאתגר אותך. כי בינתיים, המסר שלך נשמע ריק מתוכן – בדיוק כמו הראיונות בערוץ שבונה אותך כדי לפרק אותך.
התרעות פיקוד העורף