אבל אז קוראים את הטקסט או שומעים את מהלך הריאיון ומבינים שמדובר בעוד ספין פוליטי של אדם שגם במדינה שלו הוא שנוא עד אין קץ - ומדובר באדים אחרונים של נואשות אפילו שנשארו לו עוד כמעט שנתיים בכס הנשיאות.
על זה אפשר אולי לומר בינתיים שלא מדובר בשקר מוחלט. בתחילת הדרך עוד היינו לנו לא מעט תומכים בעולם שהזדעזעו מהטבח הנוראי ותמכו בצעדים של ישראל להשיב את הסדר. כמובן, מאז ישראל סטתה קצת מהדרך, ומן הסתם גם התמיכה התמעטה.
לאחר מכן אמר מקרון: "אנחנו מכירים בזכות של ישראל להגן על עצמה, אבל כשישראל התחילה לנהל סוג של מלחמה קבועה בעזה, הבענו את חוסר הסכמתנו בצורה מלאת כבוד אבל מאוד ברורה: אמרנו שזה הוגן לחלוטין, נורמלי ולגיטימי לנטרל את הטרוריסטים כדי להחזיר את האמינות וההרתעה באזור, כדי להבטיח שלא יהיה שבעה באוקטובר נוסף. אבל לנהל מלחמה ענקית בעזה זה ההפך מיעיל".
כאן מתחילה להיחשף שוב הצביעות שנמאס לנו לראות ממנהיגי אירופה: הם לכאורה תומכים בזכות להגנה עצמית, אבל כשצריך באמת להעלים את האיום המתמשך - פה מתחילים עיוותי הנרטיבים והתשובות המתחמקות.
מפה מקרון מונה שלושה עניינים שבהם ישראל נכשלה: לטענתו יש היום את אותו מספר של לוחמי חמאס כפי שהיו לפני שנתיים, ישראל גורמת להרבה הרוגים וקורבנות אזרחיים עד כדי השמדת התדמית והאמינות של המדינה בעולם, והדובדבן שבקצפת - סיפוח יהודה ושומרון.
הוא לא ניסח את זה כך. הוא אמר: "להצבעה למען החזרת הקולוניאליזציה וסופה של הגדה המערבית, מה שהכנסת עשתה ביולי, אין שום קשר לחמאס. אנחנו חייבים להכיר בזכות הלגיטימית של העם הפלסטיני למדינה".
כן, האדם שעומד בראשה של אחת מהמדינות הקולוניאליסטיות ביותר בהיסטוריה האנושית המודרנית טוען שישראל היא קולוניאליסטית, שזאת לרוב רטוריקה בשימוש אצל אנטישמים שאוהבים למחוק את הזהות וההיסטוריה היהודית כאן בארץ ישראל. וכל זה בפריים טיים של ערוץ 12, עם מי שנחשבת לאחת המגישות המכובדות ביותר במדינה.
אחרי שהוא ניסה ליצור יחסי ציבור חיוביים בישראל לגבי היוזמה הצרפתית-סעודית לפתרון שתי המדינות, שציין שתונח בשבוע הבא בעצרת האו"ם בניו יורק, יונית לוי אמרה שישראל שומעת מהצד הפלסטיני טענות כבר מ-1993 שהם רק מעוניינים במדינה משלהם, משוקמת ובלי טרור. על כך אמר: "מעולם לא מימשנו אותן באופן קולקטיבי". הדבר היחיד שזה מזכיר לי - אנשים שאומרים שקומוניזם אמיתי לא נוסה מעולם, ושזה יהיה הפתרון האולטימטיבי לעולם שהתרגל ל"קפיטליזם חזירי".
הוא טען שחמאס בירכו על החלטתו להכיר במדינה פלסטינית "מתוך ציניות טהורה", ואחרי שיונית לוי ציינה שהטיימינג להכרזה נחשב למצער בקהילות שונות בארץ ובעולם, אמר: "כנראה היינו צריכים לעשות זאת קודם, לפני שבעה באוקטובר", כאילו אותם מנהיגים שארגנו את הטבח הנוראי היו אנשים שונים קודם לכן.
לדעתי החלק הכי טוב בריאיון הוא ההבנה שמקרון הולך לעזוב את ארמון האליזה במאי 2027. לנשיא צרפת אסור לכהן יותר מפעמיים ברציפות, ומקרון נמצא כעת באמצע הכהונה השנייה הרצופה שלו, מה שאומר שאם נשרוד עוד כשנתיים - נראה נשיא צרפתי אחר, ואני טוענת שקשה להיות גרוע יותר ממקרון.
החלק השני הכי טוב בריאיון, ואולי המגוחך ביותר, הוא הרגע שבו מבינים באמת למה יונית "זכתה" לשבת מול מקרון - הוא סיפר לה שהוא הציע לנתניהו להיפגש לפני העצרת בניו יורק, ושראש הממשלה סירב להצעה. כאן מבינים שלמקרון לא באמת אכפת מפתרון שתי המדינות, ובטח לא מהמצב של הישראלים או של העזתים - הוא עסוק במשחקי כוחות מול ראש ממשלה שלא מתעניין בו, פשוט כי הנושא היחיד שבו צרפת אולי עוד מעניינת בימינו הוא הגרעין האיראני.
בתוך צרפת יש כאוס שמקרון מסרב להכיר בו - אוכלוסיית המוסלמים גדלה והסיכוי למלחמה פנימית גדל בכל יום, ונוסף על כך המצב הכלכלי של צרפת לא בשמיים - ואם זה לא הספיק, הממשלות נופלות כמו זבובים וראשי הממשלה שמקרון ממנה מתחלפים כמו גרביים כי לאף אחד בצרפת אין יותר אמון בנבחרים. מה הפלא שהוא ירצה להראות שהוא עסוק בנושאי חוץ?
בקיצור, הפארסה של החלפת ראש הממשלה בפעם הרביעית תוך שנתיים גרמה למקרון לרצות לברוח אפילו לרגע מהכאוס במדינה שלו, ומה יותר טוב מלזרוע כאוס וכעס במדינה שמרוחקת כמה אלפי קילומטרים ממך? אם אין פתרון שתי המדינות, שיאכלו עוגות.
התרעות פיקוד העורף