כשהקשר עם אלירן התפרק, הייתה תחושה שזו הזדמנות עבור זוהר להמציא את עצמו מחדש. אבל במקום זה, הוא פשוט חזר על אותו דפוס הפעם מול הודיה. שוב אותה התמסרות, שוב אותה נטייה להיעלם בתוך מערכת יחסים, אותו ויתור על הקול האישי שלו. וכאן, בניגוד להתחלה, הקהל כבר לא קנה את זה. מה שנראה היה קודם כהתמסרות לחברות, הפך פתאום לרפיסות מוחלטת. ויתור על העצמי בנרטיב של הבית.
עכשיו, כשהקהל עשה את המהלך, היא יכולה להמשיך קדימה נקייה מאשמה. מה גם שלדעתי מערכת היחסים הזו נתפסה רע מאוד מחוץ לבית. אני מרגיש שכל עוד הודיה וזוהר היו יחד היא דיממה קולות. גם להודיה יש פינות חדות שגרמו לחלק מהקהל להרים גבה. אבל אין ספק שהזוגיות עם זוהר לא תרמה לכך. אני מניח שכעת הודיה תצטרך להמציא את עצמה מחדש בבית. ועל סמך ההיכרות שלי איתה היא יכולה לעשות את זה.
עילאית ומתנשאת
בפרק הזה התחזק גם תת-נרטיב חד וברור סביב גאיה כזה שנבנה לאורך זמן. ריב הגלידה, היה מראה מדויקת לאופי שלה בבית. במקום לקחת את הצ’ופר כמו שהוא, היא מתלוננת למה הביאו משהו שהיא לא אוהבת, יושבת מרירה, טועמת ואז ומוציאה תגובה נגעלת, בזמן שכולם רוצים קצת להנות. בהתמדה היא מצליחה להוציא מהשאר את החשק לאכול, ובעיקר לייצר תחושת אנטגוניזם. וזה לא רק מה שהיא אומרת, אלא איך שהיא אומרת, והתחושה שהיא מעל הסיטואציה.
במקביל, גאיה הובילה השבוע את טבלת הקנסות בבית, מה שמחזק את התחושה שמדובר בגישה רחבה יותר, כזו שמעמידה את עצמה לפני הקבוצה. כשגל זורקת את עניין הערכים, גאיה מיד מתקוממת, אבל האמת היא שיש כאן שאלה לגיטימית: עד כמה ההתנהלות שלה באמת לוקחת בחשבון את הסביבה?