הריאיון הפך במהירות לשיחת היום ברשתות החברתיות, בעיקר משום שהדברים נאמרו על רקע שחיקה גוברת באמון הציבור במסרים הרשמיים של הממשלה. עבור רבים, עצם הרמיזה לכך שהאמת מורכבת יותר מהמסרים הפומביים עוררה תחושת אי-נוחות ופתחה מחדש את הדיון על יחסי התקשורת והממסד הביטחוני בישראל, אלא שהביקורת המרכזית הפעם לא הופנתה רק לממשלה אלא לתפקודו של אברהם שחוטא למקצוע שלו כעיתונאי.
אלא שדווקא האמירות הללו הובילו לגל ביקורת חריף נגד אברהם עצמו. גולשים רבים טענו כי אם עיתונאי בכיר מחזיק במידע שלדבריו משנה את התמונה, חובתו המקצועית היא להיאבק לפרסומו ולא להסתפק ברמיזות באולפן.
אחד העוקבים כתב: "אופירה אסייג שואלת את ירון אברהם (עיתונאי בכיר בערוץ 2) על איראן. שיקרו אותנו? והוא אומר כל הזמן! כאילו לעיתונות אין כאן תפקיד פעיל לספר את האמת לאזרחי ישראל, אלא רק ככלי תעמולה של נבחרי הציבור. אם שיקרו לנו, למה לא תספר? זה התפקיד שלך ירון!".
הסערה סביב דבריו של אברהם ממשיכה להתעצם, כשהשיח הציבורי מתמקד כעת לא רק במה שאירע באיראן והממשלה שמסתירה מהציבור את האמת, אלא גם בשאלת תפקידה של העיתונות בעידן של צנזורה, חשדנות ציבורית ומשבר אמון עמוק גם בכלי התקשורת.
התרעות פיקוד העורף