התוכנית של נתניהו נחשפה? טאקר קרלסון בהאשמה שמסעירה את ארה"ב

תיעוד בו נראה לכאורה חייל צה"ל מנתץ באמצעות פטיש כבד את פניו של פסל ישו, הפך בימים האחרונים לתחמושת החדשה של מתנגדי ישראל ברשת. מי שמיהר לנצל את התקרית כדי לנגח את ישראל הוא טאקר קרלסון, איש התקשורת והמשפיען השמרני. קרלסון, שמוכר היטב בעמדותיו האנטי-ישראליות המובהקות ואף ספג בעבר האשמות בגין התבטאויות בעלות אופי אנטישמי, הקדיש לתיעוד מונולוג נוקב וחריף בערוץ היוטיוב שלו.

בסרטון החדש, קרלסון פותח בלעג ציני כלפי ההצדקות הביטחוניות לפעולת החייל: "הייתם חייבים להניח... שהפסל הזה של ישו היה כנראה איזה נשק טרור. זו הייתה הגרסה של חיזבאללה לביפר מתפוצץ, וכנראה היו מטעני C4 בתוך הראש של הפסל", עקץ השדרן. בהמשך, הוא הפנה את חיציו אל עבר התקשורת הישראלית, אשר לטענתו דאגה אך ורק לנזק התדמיתי וההסברתי שניגרם בעולם. "הבעיה בכך שחייל צה"ל מנתץ את פניו של ישו אינה עצם המעשה, אלא העובדה שהוא נתפס בעדשת המצלמה", טען.

בניסיון לעורר זעם בקרב קהל תומכיו האוונגליסטים, קרלסון בחר להשוות את התקרית לפגיעה בקודשי ישראל: "מה היה קורה אם חייל אמריקני היה פורץ לבית כנסת ושורף ספרי תורה קדושים? הרי הוא היה נענש בחומרה רבה... כוח המשימה למאבק באנטישמיות של הממשל היה מבלה את שלוש השנים הבאות בדחיפת חוקים חדשים בקונגרס". לטענתו, כאשר מדובר בסמלים נוצריים המושמדים באמצעות "פטיש שמשלם המסים האמריקני מימן", הציבור האמריקני נדרש להעלים עין.

את המונולוג חתם קרלסון בהאשמה גורפת, כשהוא מתאר את צבא ההגנה לישראל כגוף הפוגע בנצרות באופן שיטתי. "זו לא תקרית מבודדת, זו תופעה נפוצה מאוד שבה הצבא הישראלי מחלל סמלים דתיים וכנסיות נוצריות", הצהיר בסיום דבריו. "זה מצטבר ליותר מדפוס מטריד, זה קרוב מאוד למדיניות". קרלסון טען גם כי בבתי ספר דתיים בישראל לא משתמשים בסימן הפלוס כי הוא דומה לצלב.

בנוסף, בראיון נרחב שקיים השבוע עם הקומיקאי ואיש התקשורת הבריטי ראסל ברנד שטח קרלסון את משנתו לגבי מה שהוא מגדיר כיחסים "לא בריאים" שלטענתו יגרמו בסופו של דבר נזק כבד לאומה האמריקנית.

בטון נחרץ, המגיש השמרני לא חסך בביקורת כלפי מה שהוא תופס כהשפעה ישראלית בלתי פרופורציונלית בוושינגטון. לדבריו, במשך עשרות שנים הוא חש שהקשר בין המדינות מעוות מיסודו. "אי אפשר לחבר יחד מעצמה עולמית עצומה ועשירה עם מדינה קטנה וחסרת חשיבות על חופי הים התיכון", אמר קרלסון לברנד, והוסיף בעוקצנות כי "המדינה הקטנה לא צריכה לנהל את המדינה הגדולה".

קרלסון טען כי נמנע בעבר מלעסוק בנושא מחשש לחיסול הקריירה שלו, אך ציין שני גורמים מרכזיים שגרמו לו לשבור שתיקה. הראשון, לטענתו, הוא "רדיפת נוצרים רחבה וארוכת שנים על ידי מדינת ישראל", תופעה שלדבריו ממומנת על ידי כספי המסים של אזרחי ארה"ב וזוכה להשתקה שיטתית. הגורם השני והמדאיג יותר בעיניו הוא מאמץ מואץ מצד ישראל לגרור את ארצות הברית למלחמה אזורית כוללת מול איראן. קרלסון האשים כי נתניהו פקד את הבית הלבן פעמים רבות כדי לדחוף למהלך זה.

במהלך הריאיון, ברנד עימת את קרלסון עם האופן שבו גורמי שמאל רדיקלי ועיתונאים בריטים משתמשים כעת בהתבטאויותיו כדי לתת לגיטימציה לעמדותיהם כלפי המלחמה בעזה. בתגובה, קרלסון הבהיר כי אינו מונע משנאה, אך מיהר לשלוף מהארכיון פרשות עבר רגישות, ביניהן פרשת הריגול של ג'ונתן פולארד ותקרית הפגיעה בספינת הביון "יו. אס.אס ליברטי", כמקרים שבהם האמריקנים נדרשו להעלים עין ולהרכין ראש.