נתחיל בנוי, שלמרות חוסר העקביות של העריכה הצלחתי להבין מהר מאוד שאני ממש אוהב אותה! הכנות שלה מדהימה. היא מספרת מהר מאוד על הקשר המשפחתי הקרוב שלה עם אחיה, אבל גם על הנישואים הקודמים שנכשלו. היא מסבירה שהרגישה שלא הצליחה להביא את עצמה לידי ביטוי בקשר, ובעיקר לא הצליחה להשמיע את הקול שלה. אבל מאז שזה נגמר היא עברה תהליך התפתחות מרשים, ולפחות לי כצופה היא נראית אחת הכלות שהכי מוכנות לתהליך הזה מאז תחילת העונה. נוי כל כך נכנסה לי ללב, שאני ממש מרגיש צורך לגונן עליה! אביתר, לפחות בחלק מהחתונה, הרגיש מאוד לא מרוצה, ואם הוא היה הורס לה את החתונה, היה לו עסק איתי!
אלא שדווקא בחתונה עצמה קיבלנו הרבה מאביתר. זה התחיל אחרי החופה, כשאביתר נשאל מה דעתו על נוי ופשוט בלע את הלשון, דבר שצרם לי מאוד. גם בחופה עצמה היה נראה שהוא פשוט לא שם מבחינה מנטלית. הבעת הפנים שלו הייתה תלושה, וזה הרגיש שהוא מבולבל. בהמשך, על רחבת הריקודים, אביתר לא מצא את עצמו. הוא הזיע, וזה הרגיש כאילו הוא סופר את הדקות עד שהאירוע יסתיים. גם הצילומים המשותפים הפכו לרגעים ארוכים של מבוכה, כאשר שני הצדדים לא יודעים מה לעשות עם היידים שלהם.
אביתר אומנם הוביל את גישת ההלם, אבל הוא לא היה שם לבד. גם נוי הרגישה מאוד לא בנוח. ריקוד הסלואו, למשל, מעבר לבחירת השיר התמוהה, הרגיש כמו מפגש מוזר בין בני ברק לגן חובה. זה נראה ששניהם מנסים, אבל לא מצליחים להתמסר עד הסוף. אבל איכשהו, לקראת סוף האירוע, שנייה לפני שכולנו ברחנו מהתקפת הקרינג' הזו, אביתר התאפס על עצמו! הוא נפתח יותר, קצת חתר למגע, ובעיקר ההבעה והצבע חזרו לפנים שלו.
רגע אחרי החתונה, כשאביתר שוב נשאל מה דעתו על נוי, הוא כבר התעשת ואמר כמה מחמאות, ואפילו הביע תקווה לגבי הדרך המשותפת. אני כולי תקווה שאביתר ימשיך במסלול היציב, וייתן לתהליך צ'אנס אמיתי! כי לפחות כרגע, נקודת הפתיחה מרגישה מאתגרת למדי.
ואם כבר, הרי מה יותר רומנטי מלעבוד בירח דבש?! רגע אחרי שהם מתמקמים במלון, אביתר מעלה סוגיה הזויה ותוהה בקול אם לעבוד במהלך החופשה הזוגית. זה באמת הרגיש כמו בדיחה ברגע הראשון. לא רק שהוא יפספס שבוע עם נטע בגלל שהמדינה קוראת לו, הוא גם יקריב את הזמן המיוחד שלהם ביחד בשביל להתעסק בעבודה. נטע הרגישה, ובמידה רבה של צדק, שאביתר עדיין לא החליט אם הוא באמת בפנים. וזה ממש מדויק. אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי כשזה מגיע ליחסים. יחסים הם דבר שדורש זמן ומשאבים, ולא ניתן לבנות אותם בלי להשקיע בהם.
בנוסף לזה, עוד במיונים נטע הבהירה שהיא מחפשת שידוך שיעזור לה לצאת מהפאזה הכבדה שלה כחיילת בקבע, וילווה את המסע הפרחני שלה באזרחות. לצערי, אביתר מרגיש יותר כמו קונטרה שתחזיר אותה אחורה, להיות מושקעת שוב במשהו שהחליטה להשאיר מאחור. אז האם הפנטזיה הציונית של המומחים בדרך להתרסק? אם אביתר לא יתעשת ויבין שסדר העדיפויות שלו השתנה ברגע שעמד מתחת לחופה, סביר מאוד שהתשובה היא כן.