כשהשמאל הרדיקלי פוגש את הימין הקיצוני: גדעון לוי וטאקר קרלסון במופע השתלחות נגד ישראל

מלחמה ללא תכלית: הביקורת של לוי על צה"ל והחברה

במהלך הראיון, תקף לוי בחריפות את התנהלות ישראל בשתי החזיתות המרכזיות. לגבי המערכה בצפון, לוי קבע נחרצות כי "בלבנון, ישראל נלחמת על לא כלום, ללא כל מטרה", והוסיף כי "העניין כולו נראה כמו מלחמה מתמשכת ללא שום תכלית, ללא הצדקה, ומעל לכל ללא שום משחק סיום". לטענתו, "ישראל חונכה להאמין שהיא נידונה לחיות על חרבה, ושהשפה היחידה שאנחנו יכולים לדבר באזור הזה... היא שפת הכוח הצבאי, ובאופן הברוטלי ביותר שאפשר". הוא תהה בקול רם: "האם ישראל כיום היא מקום טוב יותר? האם היא מקום בטוח יותר מ-2023? האם היא פופולרית יותר בעולם? מה הרווחנו מכל המלחמות הללו?".

לגבי המלחמה ברצועת עזה, לוי הרחיב והציג עמדה נחרצת וקשה אף יותר, כשטען כי "המלחמה בעזה היא מלחמה שנועדה לרסק את החברה הפלסטינית בעזה ובסופו של דבר גם לגרום להם לעזוב". הוא הוסיף וטען כי ישראל פועלת כדי להפוך את הפלסטינים ל"חברה של נכים, פצועים ומצולקים, ללא הנהגה, ללא כל חברה מתפקדת או מוסדות מתפקדים".

לוי לא חסך את שבטו מהציבור הישראלי, וציין כי לרוב הישראלים יש "מחלה נוספת, והיא היותם אפתיים ואדישים". לטענתו, החברה הישראלית שרויה בעיוורון מוחלט: "אנחנו עדיין מקרבנים את עצמנו לגבי ה-7 באוקטובר, אנחנו עדיין מקרבנים את עצמנו כדוד מול גוליית... אנחנו עדיין מאמינים שאנחנו העם הנבחר". כאשר נשאל איך זה לחיות עם דעות כאלה בישראל, הודה לוי כי הוא "מרגיש בודד יותר מתמיד אחרי ה-7 באוקטובר", אם כי הודה שהוא מוקיר תודה על כך שזכויותיו וחופש הביטוי שלו נשמרים.

הצביעות שמאחורי המילים והיחס לנתניהו

הברית המוזרה עם טאקר קרלסון ותחזיות קודרות

קרלסון, מצדו, מצא בלוי שותף טבעי לדעותיו. המראיין האמריקאי תרם לשיח הביקורתי ותהה לגבי ההשלכות ארוכות הטווח על קיומה של המדינה: "אם ממשלת ישראל תצליח לגרש כמעט שני מיליון פלסטינים מעזה ואז תשתלט עליה, האם מישהו מאמין שזה כשלעצמו פתרון? ההשלכות ארוכות הטווח מזה יהרסו את ישראל", אמר קרלסון.

המנחה הרחיק לכת ותהה מדוע ארצות הברית ממשיכה לתמוך בישראל ללא סייג: "מדוע כל נשיא אמריקאי מאז הארי טרומן ב-1948 שיתף פעולה עם זה? למה לא הוצמדו תנאים משמעותיים לאף אחד מהסיועים הללו, צבאיים וכלכליים?". בשלב מסוים בשיחה, קרלסון אף הגדיל לעשות וכינה את השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, איפא"ק, "מגעילה מנקודת מבטי".

הראיון המשותף של השניים מדגים בבירור כיצד קצוות פוליטיים קיצוניים, עיתונאי המזוהה עם השמאל הרדיקלי והאנטי ציוני בישראל ומשפיען המזוהה עם עמדות ימין בדלניות בארה"ב, יכולים להיפגש תחת קורת גג אחת של עוינות עמוקה כלפי מדיניותה של מדינת ישראל.