הדיל שהפך את קובן למכונת להיטים של נטפליקס
עלילה שמתחילה מוכר - ואז מתפצלת לשלושה כיוונים
הבעיה שחוזרת בכל סדרת קובן
אבל יש בסדרה שתי בעיות, הן בולטות ומעצבנות, אבל בניגוד לעיבודים מן העבר לא גרמו לי להפסיק את הסדרה. האחת, הטריגר בעלילה שמתחיל את הכל. איך נאמר? מוזר, לא קשור, לא מוסבר, עצל וחסר יצירתיות. כל התשובות נכונות. אבל זה עוד ניחא.
במקום לתת למידע להתבשל על ידי הצופה - השניים שוטפים אותנו בלי סוף במחשבות בקול רם. אבל אני מתכוון כל פיפס שטותי הופך לדיאלוג בנאלי. כל רמז, כל רעיון, כל חשד מסופר לנו כאילו אנחנו לא מסוגלים לעשות אחד ועוד אחד. באחת הסצנות המביכות הסוכנת מביטה על כתם דם ואומרת: "זה כתם דם". וואלה? חשבנו שזה קטשופ היינז...אם הבימאי היה שולט יותר טוב בדיאלוגים המביכים בין השניים או פשוט חותך להם בזמן המסך הסדרה הייתה מקבלת שדרוג לחמישה כוכבים.
אבל בשורה התחתונה: זה העיבוד הראשון של נטפליקס לספר של קובן שהצלחתי להחזיק מהתחלה ועד הסוף. "אני אמצא אותך" לא מושלמת. רחוק מכך. היא נופלת למלכודות המוכרות בהפקות קודמות, אבל היא גם עושה משהו חדש: מחזיקה אותך בפנים. לא בגלל הטוויסט הרדוד שכולם יודעים שיגיע - אלא בגלל החידוש המרענן של עלילות משולבות, שמעניקות יותר תחכום ועומק לסדרה. הדמויות בסיפור יותר מעניינות ומתוסבכות, והדרך שאנחנו צריכים לעבור עד לשיא והסגירה מספקת הנאה סבירה למדי.
התרעות פיקוד העורף