קרא הוא עיתונאי מבריק ורב זכויות, פרשן נבון של עניינים משפטיים ופוליטיים, אבל כמעט מהמשפט הראשון הוא חוטא: אולי לא לאמת, אבל לצורך להציג דברים כהווייתם. קרא הבטיח לי, הצופה, להשכיל בשאלת הערכת סיכוי הזיכוי או ההרשעה. יש שתי דרכים לצלוח מסע שכזה, אבל לפחות על פי הפרק הראשון בסדרה, שעסק בתיק 4000, קרא לא בחר באף אחת משתיהן.
הראשונה היא לבחור צד. כלומר לא בחירה אידיאולוגית (כאן ממילא כל צופה כבר בחר לעצמו) אלא משפטית, כלומר להגיד "יזוכה" או "יורשע" - ולנמק. האפשרות השנייה היא להודות שאין תוצאה ברורה, אבל להציג את הטיעונים המרכזיים לכאן ולכאן, לאמור - זו העובדה שהתבררה, יפרשו אותה השופטים לכאן או לכאן.
משאלת לב
אז מה הבעיה בסיקור של ברוך קרא? הפערים בין המילים למנגינה. המנגינה היא אותו לחן מוכר שאפשר לתמצת בשלוש מילים: נתניהו מניפולטור ושקרן. זה אולי נכון, אבל זו אינה פרשנות משפטית, בעיקר כי את המילים אפשר לפרש לכאן או לכאן.
אם זה נכון, כלומר העובדה שלמרות שלא ניתן לתביעה לתקן את מועד פגישת ההנחיה בכתב האישום, התברר דבר קיומה בכל זאת (במועד אחר), באופן שכאילו-מתקן את התביעה, הרי שזו פצצה משפטית.
הבעיה היא שהעדים המומחים שמביא קרא (עורכי דין בכירים בתחום), אינם מספקים תשובה חד משמעית. כלומר, ההכרעה של קרא כי סעיף השוחד חזר לחיים מבוססת בעיקר על פרשנותו שלו, שלא לומר - נוכח המנגינה העוינת שנזכרה כאן קודם - על משאלת לבו.
נלך היישר אל השורה התחתונה: כמעט כל הפרשנים המשפטיים מעריכים שבעוד שמצבו של נתניהו בתיק 1000 הוא בכי רע, הרי שמצבו בתיק 2000 אינו ברור - ומצבו בתיק 4000, בכל הקשור לסעיף השוחד - הוא טוב. במילים אחרות, גם מי שסבור (כמוני, למשל) שהייתה כוונת מכוון של נתניהו להיטיב עם אלוביץ' - מתוך אמונה כי הדבר יזכה אותו בסיקור אוהד, מניח שיהיה קשה מאוד לתביעה להרשיע אותו בשוחד.
הספק-שוחד של אתמול הוא החוק של מחר
לעניות דעתי גם נתניהו סבור כך - וזאת הסיבה שבעודו מנסה לנגח בבית המשפט עניינית (יחסית לז'אנר, גם אני סבור כקרא שהאיש איבד כבר מזמן את היכולת להיות ענייני) את תיק 4000, הרי שבמקביל הוא מנסה לגרום לתיק 1000 להיראות מגוחך - ולצייר אותו כאישום שמתמצה בקבלה של בובת באגס באני.
זאת ועוד: מדהים לבחון שוב את תיק 4000, בלי קשר להכרעת הדין הצפויה, על רקע חוק התקשורת, שלכאורה יש בו סעיפים שנתפרו במיוחד כדי להיטיב עם מי שמוליכים את דברו של ראש הממשלה, ללמדנו שהספק-שוחד של אתמול הוא החוק של מחר. המדרון התקשורתי-מוסרי הזה צריך להדאיג את כולנו הרבה יותר מסיכויי הרשעה או זיכוי בתיק שרבים הסיכויים שיסתיים בעסקת טיעון (אליה ידחוף נתניהו במקרה של הפסד - מסתמן או ודאי בבחירות), או ייגנז במקרה של ניצחונו בבחירות.
רוצה לומר, ההערכה שלי, כחגב לעומת קרא בכל הקשור לפרשנות משפטית: משפט צדק בכל מקרה לא יהיה כאן, אלא רק עסקה שמידת חומרתה לגבי ראש הממשלה תושפע לא מחומר הראיות בתיקים השונים אלא אך ורק ממעמדו הפוליטי.