הסדרה החדשה שמכריחה את הצופים לבחור צד

"על קצות האצבעות" מציעה לצופה הנאה כפולה. היא דרמה כתובה היטב וגם מעוררת מחשבה. אם חפץ לבבכם בסדרה שנונה ואינטליגנטית, אתם רשאים להתמסר אליה

דורון ברוש צילום: יונתן שאול
עקבו אחרינו
אני אמצא אותך
אני אמצא אותך | צילום: נטפליקס

במרכז העלילה עומד ליאו, הומוסקסואל, בעל בר גייז מצליח, רווק, חברותי, מוכר היטב בסצינת הגייז, שנהנה מחיי חברה פעילים ומקשרים רבים עם אנשים מכל הגילים והרקעים. בצמוד לליאו מתגורר קלייב, חשמלאי שהפרנסה באה לו בקושי, נשוי ואב לשני בנים בוגרים, טיפוס משפחתי שמקדיש את רוב זמנו לעבודה ולבית, ומאמין ביציבות ובשמירה על התא המשפחתי. קלייב, המחזיק בתדמית של מהוגנות, מראה כבר בפרק הראשון ניצוץ של מופרעות הקיים בתוכו.

בתחילת הסדרה, האינטראקציה בין השניים נראית שטחית ומתבססת על היכרות שכונתית רגילה. אלא שכשנוצר קשר בין ליאו לבין בנו של קלייב, מתחילים להיווצר מתחים. ומה שמתחיל בקטן צומח במהירות והופך למקור של חשדנות ועימותים הולכים ומחריפים.

העימות הראשוני בין השכנים מתחיל להשפיע גם על האנשים שסביבם. בני משפחה, חברים ושכנים מוצאים את עצמם נגררים לוויכוחים, בוחרים צדדים ולעיתים אף מעמיקים את הקרע. אירועים שונים מצטברים זה על גבי זה, והמתח שנבנה לאורך הפרקים משפיע על מערכות יחסים שהיו יציבות במשך שנים. סודות אישיים נחשפים, כל גילוי חדש משנה את האופן שבו הדמויות תופסות זו את זו ואת עצמן, כל אירוע מוביל לשאלות חדשות ולהסתבכויות נוספות, עד לנקודת שיא שבה נדרשות הדמויות להתמודד עם תוצאות מעשיהן והבחירות שעשו לאורך הדרך.

בדרכה השנונה והאינטליגנטית "על קצות האצבעות" היא הרבה יותר מדרמה על סכסוך בין שכנים. הסדרה משתמשת במפגש בין דמויות שונות מאוד זו מזו כדי לבחון מתחים חברתיים המאפיינים חברות מערביות בעשורים האחרונים. היא מציבה זה מול זה אנשים בעלי תפיסות עולם שונות, וממחישה כיצד פערים תרבותיים וערכיים עלולים להפוך לחשדנות, כעס וניכור.

אחת המשמעויות המרכזיות של הסדרה היא העיסוק בשאלת החיים המשותפים בחברה מגוונת. הדמויות אינן רק אנשים פרטיים. הן מייצגות קבוצות חברתיות, ערכים וזהויות שונות, והסדרה מציגה את השאלה כיצד יכולים אנשים בעלי תפיסות מנוגדות לחיות ביחד, לחלוק מרחב משותף - והכל מבלי לראות זה בזה איום.

כמתבקש, הסדרה נוגעת גם במעמדה של הקהילה הלהט"בית בחברה המודרנית. היא מציגה את התחושה של קבוצה המבקשת הכרה ושוויון מלא, לצד תגובות שונות מצד הסביבה. אפשר לראות בכך כמובן ביקורת על דעות קדומות והדרה, אבל "על קצות האצבעות" אינה חד־צדדית לגמרי. היא מציגה את אלה שנוח להם ורגילים לסדריו של "העולם הישן" וניצבים בפני חששות ובלבול בשל השינויים שנופלים עליהם. סך הכל, "על קצות האצבעות" מציעה לצופה הנאה כפולה. היא דרמה כתובה היטב וגם מעוררת מחשבה, בכל צד שבו הצופה בוחר להאמין שהוא נמצא.

תגיות:
הוט
/
תרבות
/
ביקורת טלוויזיה
/
סדרות חדשות
/
צפיית הבינג'
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף