ואני לגמרי בעדם, כמובן. מאחל להם רק אושר ועושר, אחרי הסבל הנוראי שעברו. התכוונתי לכל מילה במשפט האחרון, אבל אם להיות כן - הרגשתי בצורך מיידי לציין אותו. אולי משום שזה "הדבר הנכון" להגיד. ואולי, כדי לטשטש את תחושת אי-הנוחות שמתעוררת בי למראה אותם חטופים סלבס. תחושה שאני לא מאשים בה את השורדים עצמם, חלילה. ובכל זאת חייב להבין - למה היא מתקיימת בי?
התרעות פיקוד העורף