במשך יותר מחמישה עשורים היה יבין אחד הקולות והפנים המזוהים ביותר עם העיתונות המשודרת בישראל. מהמהדורה הראשונה של הטלוויזיה הישראלית, דרך ליל ה"מהפך" ועד לסדרות התעודה שיצר, הוא הותיר חותם עמוק על השידור הציבורי ועל האופן שבו ישראלים צרכו חדשות והבינו את המציאות שסביבם.
בשנת 1956, בעודו סטודנט, החל לעבוד בקול ישראל כמגיש חדשות ותוכניות בידור ומוזיקה. בשנת 1962 פתח את שידורי "הגל הקל", שהפך לימים לרשת ב'. בהמשך עבר למחלקה הדוקומנטרית של קול ישראל ושימש עורך, מפיק ומגיש של משדרי תעודה.
בהמשך, יבין היה חבר בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, שלימים הפכה לערוץ הראשון. ב-1 באוגוסט 1968 הגיש את המהדורה הראשונה של "מבט לחדשות", שעסקה בעיקר בחטיפת מטוס אל על לאלג'יריה. מאז הפכה דמותו לאחת המזוהות ביותר עם השידור הציבורי בישראל, בין היתר במסגרת "מבט לחדשות", "יומן השבוע" ו"מבט שני".
לצד ההגשה מילא יבין שורה של תפקידים ברשות השידור. בין השנים 1970 ל-1975 שימש שליח הרשות בארה"ב, ובהמשך היה עורך "מבט", מנהל מחלקת החדשות בטלוויזיה, עורך ומגיש "מבט שני" ויוצר של סרטים תיעודיים רבים. ב-17 במאי 1977, לאחר פרסום המדגם בליל הבחירות לכנסת התשיעית, שהצביע על ניצחון הליכוד בראשות מנחם בגין ועל סיום שלטון המערך, טבע יבין בשידור את המונח "מהפך", שהפך מאז למטבע לשון בפוליטיקה הישראלית.
בין השנים 1986 ל-1990 כיהן כמנהל הטלוויזיה הישראלית. בתקופתו נוצרו בין היתר התוכניות "רואים עולם", "בשידור חוקר", "סיבה למסיבה" ו"שבשבת". בשנת 1993 שימש לזמן קצר כתב רדיו וטלוויזיה בגרמניה, ובאותה תקופה עבד על סרטו התיעודי "ברלין - ירושלים וחזרה".
בשנת 1997 עבר לתקופה קצרה לערוץ 2, שם יצר, ערך והגיש את תוכנית התחקירים "הערב החמישי" בזכיינית קשת. לאחר עונה אחת שב בספטמבר 1998 להגיש את "מבט" בערוץ הראשון. ב-10 במאי 2007 הודיע כי יפרוש מהגשת "מבט" לאחר כ-40 שנה. ב-4 בפברואר 2008 הגיש את המהדורה בפעם האחרונה.
יבין עסק גם ביצירה לילדים. בשנות ה-70 הקליט אלבומי סיפורים שבהם שימש קריין, גילם דמויות ואף ביצע שירים. על שמו הופץ גם משחק הקופסה "חידון טלוויזיה". לצד עבודתו החדשותית יצר שורה ארוכה של סדרות וסרטים תיעודיים.
בשנת 1997 זכה יבין בפרס ישראל בתחום התקשורת. ביוני 2003 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, על עריכת חדשות והגשתן, יצירת סדרות וסרטי תעודה ומילוי שורה של תפקידים בטלוויזיה. בנובמבר 2008 זכה בפרס מפעל חיים נוסף במסגרת כנס אילת לעיתונות של אגודת העיתונאים בתל אביב, ובנובמבר 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב - חותמת נוספת למעמדו כאחת הדמויות המשפיעות בתולדות התקשורת הישראלית.
כאן, תאגיד השידור הישראלי נפרד: "כאן, תאגיד השידור הישראלי מביע צער עמוק עם לכתו של חיים יבין - מר טלוויזיה. קשה לדמיין פרק היסטורי בימיה של מדינת ישראל בדורות האחרונים, שיבין לא היה זה שתיווך אותו לציבור - הוא זה ששידר את מהדורת החדשות הראשונה בטלוויזיה, הודיע על המהפך הפוליטי והתקשה להוציא מפיו את המילים 'יצחק רבין מת', לאחר רצח ראש הממשלה - ואמר, כשקולו משתנק - 'רבין אינו עוד בין החיים'. יבין, מחלוצי השידור הציבורי בישראל, מנהל ועורך חדשות, מגיש מהדורת 'מבט' המיתולוגי, במאי ויוצר דוקומנטרי מחונן, שתיעד ברגישות, באומץ ובאהבה - את החברה הישראלית על מורכבותה. הוא הותיר אחריו מסמכים תיעודיים, שהיו לפרקי היסטוריה טלוויזיוניים של ממש - מ'גחלת לוחשת' על יהדות ברית המועצות, דרך 'הנבחרים' שסיקרה את מערכת הבחירות לכנסת בשנת 1981 ועד 'תעודה כחולה' על מעמדם של ערביי ישראל. אנו מחבקים בחום את משפחתו עם לכתו של מי שהיה אבן יסוד של ממש בשידור הציבורי בישראל. יהי זכרו ברוך".
התרעות פיקוד העורף