"עבדת קשה מהבוקר עד הלילה כדי להמשיך את הזינוק האינסופי שלך, גם כשכבשת את קצה השפיץ של העיתונות המשודרת. בצהריים חזרת לשלאף שטונדה. ישנת שעה ויצאת שוב לרוממה עד הלילה, חוזר אחרי שנרדמנו, לא היה כוכב גדול ממך במדינה ולא היה מפורסם ממך. כילד, השתדלתי להצניע את הייחוס. התגובות למודעת האבל שלך עוררו בי הבנה: אכן היית באיזשהו אופן אבא גם בשבילם.
"שאלו אותי איך זה להיות הבן של חיים יבין. שאלה מוזרה. היום אני יכול לענות עליה. התשובה היא לא להיט. זה להיות בנו של אדם ולא רק של סמל. אדם שמצטט את גתה ולפעמים פוצח בשירת בטהובן. אבא שלימד אותנו שהישגים אמיתיים באים מעבודה קשה, נקנים בזכות ולא בחסד. אבא שהיה קר רוח אבל גם דאגן חסרי מנוח, כמו כל יקה שמכבד את עצמו. אדם שכשמו כן הוא, ידע לחיות. נוח בשלום על משכבך".
"בשנים האחרונות אני ואבא שלי דיברנו רבות. לאבא שלי הייתה תקווה אינסופית בלב. בשנים האחרונות כמובן שדיברנו על המצב במדינה בראי העבודה שאני ושרון חיים כרגע בחו"ל. כשהוא שמע שאנחנו רוצים לחזור לארץ, הוא שמח מאוד על זה. דיברנו קצת על תקווה. לאורך השנים חיפשתי בזעיר אנפין איזשהו אדם או נושא שיהיה קונצנזוס במצב הנוכחי. תמיד שמר על תקווה בשיחות האלה. חיפשתי קונצנזוס הרבה זמן. הדבר המחיק הוא שמתחת לאף שלי היה הקונצנזוס כל הזמן, ואת זה גיליתי ביום שהלכת. תודה רבה".
התגובות ללכתו
"הוא גם היה אדם שקדן וחרוץ במידה לא רגילה. הוא היה במובנים מסוימים עובד מדינה יוצא מן הכלל כי בכל מעשיו שירת את הציבור. הוא היה במאי דוקומנטרי יוצא מגדר הרגיל. היה אחראי לכמה סדרות, בהן הסדרה המופלאה על העלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר, אחד ההישגים המופלאים בקורות הטלוויזיה. היה גם בתפקידיו המנהליים, כמנהל הטלוויזיה איש ישר, הגון ואמיץ. איש עבודה. עיתונאי יוצא מגדר הרגיל".
מורשתו
בין השנים 1986 ל-1990 כיהן כמנהל הטלוויזיה הישראלית. בתקופתו נוצרו בין היתר התוכניות "רואים עולם", "בשידור חוקר", "סיבה למסיבה" ו"שבשבת". בשנת 1993 שימש לזמן קצר כתב רדיו וטלוויזיה בגרמניה, ובאותה תקופה עבד על סרטו התיעודי "ברלין - ירושלים וחזרה".
בשנת 1997 עבר לתקופה קצרה לערוץ 2, שם יצר, ערך והגיש את תוכנית התחקירים "הערב החמישי" בזכיינית קשת. לאחר עונה אחת שב בספטמבר 1998 להגיש את "מבט" בערוץ הראשון. ב-10 במאי 2007 הודיע כי יפרוש מהגשת "מבט" לאחר כ-40 שנה. ב-4 בפברואר 2008 הגיש את המהדורה בפעם האחרונה.
יבין עסק גם ביצירה לילדים. בשנות ה-70 הקליט אלבומי סיפורים שבהם שימש קריין, גילם דמויות ואף ביצע שירים. על שמו הופץ גם משחק הקופסה "חידון טלוויזיה". לצד עבודתו החדשותית יצר שורה ארוכה של סדרות וסרטים תיעודיים.