אבל יותר מכל, הפרק הזה היה של אביתר
הווידוי שלו על האובדן הכפול של הוריו היה אחד הרגעים המטלטלים שנראו בתוכנית בשנים האחרונות. הוא סיפר על אבא שטיפל במסירות באשתו החולה במשך שנים, שלא זז ממנה לרגע, על האמא שדעכה לאט, ועל אבא שברגע שאיבד את אהבת חייו, גם חייו שלו למעשה הסתיימו. בהתחלה זה היה רגשי. אחר כך גם פיזי.
אי אפשר היה להישאר אדישים לסיפור הזה. ופתאום גם הרבה דברים אצל אביתר התחברו. כשגדלים בבית שבו רואים אהבה כל כך גדולה, אבל גם חווים את השבר העצום שהיא משאירה אחריה, לא פלא שמפחדים לאהוב. לא פלא שכל כך קשה לתת את הלב. כי אם ראית במו עיניך עד כמה אובדן של אהבה יכול לרסק בן אדם, ברור שתחשוש להיכנס למקום הזה.
אבל לצד כל ההבנה והאמפתיה, אי אפשר להתעלם מהמציאות. זוגיות לא יכולה להתבסס רק על שיחות עמוקות ופתיחות רגשית. בסוף צריך גם חיזור. צריך מבטים. בעיקר צריך מגע. צריך נשיקה. וצריך משיכה. בטח בשלב כזה של התוכנית, רגע לפני קבלת ההחלטות.
בין אביתר לנוי אין את כל אלה. נוי נכנסה לתהליך כשהיא פתוחה מאוד. אפילו דיברה בחופשיות על מיניות כבר בשלבים הראשונים. אבל ככל שהזמן עבר, אפשר לראות אותה נסגרת, מתכנסת בעצמה וכועסת. הכעס עולה, האכזבה יוצאת החוצה, והפנים שלה כבר מספרות הכל. לא כי היא אישה כעוסה, אלא כי קשה מאוד להיות במקום שבו את מרגישה שהגבר שמולך פשוט לא רוצה אותך. זו תחושה משפילה, והיא מנסה להגן על עצמה לפני שתיפגע עוד יותר.
גם אצל נטע ואביתר היה אחד הרגעים הקשים של הפרק. נטע היא מסוג האנשים שנותנים הכל. היא דואגת לו, מזכירה לו לטפל בבעיית השמיעה שלו, לוקחת ללב בשבילו, קמה מוקדם במיוחד, למרות שקשה לה, רק כדי להכין לו ארוחת בוקר וצהריים לפני העבודה, וחוזרת לישון אחר כך. היא כל הזמן עסוקה בלרצות אותו, להכיל ולעזור.
לא פלא שנטע אמרה שזה הרגיש כמו חץ בלב. לזכותו של אביתר ייאמר שהוא לא נשאר במקום הזה. אחרי שגלעד הסביר לו עד כמה דבריו פגעו, הוא הצליח לשנות את התמונה. כשיצאו מהקליניקה הוא שיתף שהתגובה שלו יצאה ממקום פצוע, אולי כזה שעדיין נושא את צלקות המילואים והמלחמה. השיחה ביניהם ליד נחל הירקון הייתה הרבה יותר כנה, והסתיימה אפילו ברגע רומנטי בטבילה בים בלילה, בדיוק כמו שנטע רצתה כבר זמן רב. אבל גם אחרי כל זה, התחושה היא שהזוג הזה עדיין חי בין שני קצוות: או נהדר, או זוועה. אין באמצע. כפי שסיכמה נטע.
ומול כל המורכבות הזו עומדים סופי ודור. הם כנראה הזוג הכי חמוד של העונה. נכון, הרומנטיקה שלהם לא בדיוק נראית כמו בסרטים. רוב השיחות שלהם עוסקות בגרעפסים, בריח מסריח של עמבה, בריח של דגים ובבדיחות על סירחון שיוצא מדור. אני מודה שבכל פעם שהם על המסך אני בעיקר מדמיינת ריחות לא נעימים, ופחות סצנות רומנטיות. אבל אולי דווקא שם מסתתר הסוד שלהם. הם נהנים אחד מהשני, הם צוחקים, הם חברים טובים. ובסוף, המציאות כבר הוכיחה שהם נשארו יחד ואפילו הקימו משפחה והפכו להורים לראשונה.
עכשיו כל הזוגות יוצאים לשלושה ימים בספרד, שם יקבלו את ההחלטות הגורליות. אבל האמת? מי שבשלב הזה עדיין לא יודע אם הוא רוצה להישאר עם האדם שמולו, כבר קיבל את ההחלטה. גם אם הוא יגיד "כן" ביום ההחלטות, זה יהיה "כן" שנועד להמשיך את התהליך, לרצות את ההפקה, את הפסיכולוגים או את הצופים. כשבאמת מתאהבים, לא צריך כל כך הרבה סימני שאלה.