על רקע העלייה המתמשכת במספר קורבנות האלימות והפשיעה בחברה הערבית, דיגיטל תאגיד השידור הישראלי - מכאן וכאן ערב - משיק פרויקט ציבורי חדש בשם "דיוקן של מוות" ("لوحة موت").
הפרויקט, הכולל סדרת סרטונים דיגיטליים, מבקש להחזיר את הסיפור האנושי של קורבנות האלימות אל מרכז השיח - לא כמספר נוסף בסטטיסטיקה, אלא כבני אדם עם חלומות, משפחות וזיכרונות.
בכל פרק בסדרה נוצר דיוקן מאויר של אחד מקורבנות האלימות, פרי עבודתו של המאייר מוניב קבלאן, בעוד בני משפחה ואנשים קרובים מספרים את סיפור חייו של הנרצח - מי היה, על מה חלם, ומהו החלל שהותיר אחריו.
אחד הסיפורים בפרויקט הוא סיפורו של נביל ספייה, נער בן 15 מכפר יאסיף, שנרצח ב־26 בנובמבר 2025 מירי ביישוב. נביל הוכר כקורבן תמים לאחר שנפגע מירי שיועד לאדם אחר, בזמן שהיה בדרכו הביתה לאחר יום לימודים.
נביל תואר על ידי משפחתו וחבריו כנער אהוב, שאפתן ומלא חיים. הקשר בינו לבין אחותו, שאם, היה יוצא דופן, והשניים ראו בעצמם תאומי נפש. מותו הותיר חלל עמוק במשפחתו, בבית הספר שבו למד ובקרב חבריו, שממשיכים להנציח את זכרו.
אחותו, שאם ספייה, מספרת בפרק על הכאב שנגרם למשפחה ועל הקושי לקבל את ההגדרה שלפיה אחיה נפגע "בטעות": "יחידת הימ"ר אמרה שהוא היה במקום הלא נכון. מבחינתי זה לא שהוא היה במקום הלא נכון, כי טבעי שאנחנו נסתובב ביישוב שלנו וברחובות שלנו. אותי מקנטר המשפט שהוא נפגע בטעות - ברצח לא קיים דבר שנקרא בטעות. מי שרצח בטעות הרס משפחה שלמה".
התרעות פיקוד העורף