אחרי הכול, אם אתם צריכים להוציא אותם מהשגרה, להטיס אותם לחו"ל, להזכיר להם את יום החתונה, לתת להם לצייר את הזוגיות שלהם, להציף זיכרונות ולנסות לייצר עוד רגעים מרגשים רגע לפני ההכרעה - כנראה שאתם מקווים שהלב יצליח לשכנע את הראש.
האמת? אני כבר לא חושבת שהבעיה שלהם היא הפערים. גם לא השעה שארי רוצה לעצמו, ולא השאלה מי יותר דרמטי. מבחינתי, הפרק הזה חשף בעיה הרבה יותר גדולה - הם כבר לא מתווכחים על הקשר שלהם, הם מתווכחים על המציאות.
שימו לב איך כמעט כל שיחה שלהם נראית. נועה אומרת: "אמרת שאתה צריך שעה וחצי לבד בכל יום". ארי עונה: "זה לא מה שאמרתי". נועה אומרת שהיא כבר לא דרמטית כמו פעם, ארי בכלל לא מסכים עם נקודת המוצא. היא אומרת שהפערים ביניהם ניתנים לגישור, הוא אומר שיש פערים גדולים ואם יצליחו לגשר - יופי, ואם לא... אז לא. אף אחד מהם בכלל לא עוצר לשאול מה השני מרגיש. הם עסוקים בלשכנע מי זוכר נכון את מה שהיה.
ופה בעיניי נמצאת הבעיה האמיתית שלהם.
כי זוג יכול לריב. זוג גם יכול לחשוב אחרת. אבל כשכל אחד בטוח שהוא חי בגרסה אחרת של אותה מערכת יחסים, איך בכלל מתקדמים? הרגשתי שכל משפט ביניהם מתחיל ב"לא לזה התכוונתי" ונגמר ב"זה לא מה שאמרתי". וכשאתם עסוקים כל כך בלהיות צודקים, כבר לא נשאר הרבה מקום להיות קרובים.
ואז הגיע הקטע שבאמת לא הצלחתי להבין. חמש שניות אחרי הוויכוח הם פשוט התנשקו. אני היחידה שזה הרגיש לה לא אמין? כאילו, תחליטו. אתם בריב או שאתם ברומן? כי המעברים החדים האלה מרגישים כאילו שום דבר לא באמת נפתר. פשוט עוברים הלאה עד הפיצוץ הבא. אגב, אם הייתי ניב או אסף, שישבו לידם בארוחה הזאת, הייתי בעיקר מחפשת תירוץ לעבור שולחן.
ודווקא בגלל כל זה, הרגע שהכי תפס אותי היה בסוף תרגיל הציורים. נועה הסתכלה על ארי ואמרה שלמרות כל הפערים ביניהם, הוא היה הפרטנר הכי טוב שהיא יכלה לקבל לתהליך הזה. זה היה רגע קטן, אבל הרבה יותר משמעותי מכל הוויכוחים. לרגע אחד היא לא ניסתה להוכיח שהוא טועה, והוא לא מיהר לתקן אותה. הייתה שם פשוט הכרת תודה.
גם בתרגיל הציורים אביתר הצליח להפתיע אותי. הוא תיאר את הזוגיות שלהם כסירה ששטה בים רגוע - שקטה, יציבה, בלי סערות. ואז יעל דורון אמרה שזה נשמע כמעט כמו תלונה, ואני מודה שחשבתי בדיוק אותו דבר. מה רע בשקט? מה רע ביציבות? הרי כל מי שנכנס לניסוי הזה חולם למצוא בדיוק את זה. לפעמים הרגשתי שאביתר כל כך מחפש את הניצוץ הגדול, שהוא מפספס את מה שכבר יש לו מול העיניים.
בראשון הקרוב כל הדיבורים, הניתוחים והתרגילים יסתכמו בשתי מילים קטנות - "כן" או "לא". ואז נגלה אם הריטריט הזה באמת שינה משהו, או שהוא רק קנה לזוגות עוד כמה ימים של תקווה.
התרעות פיקוד העורף