רוב השיחה בין אמיר ואסנהיים נגעה לאחת השאלות הטעונות בעבודה הסנגורית: עד כמה המצפון תופס מקום בסנגוריה המשפטית. אמיר ניסה ללכת בין הטיפות ואמר כי הוא דואג להביא איתו את המצפון לעבודה, אך דאג כמעט לכל אורך הדרך לבצע את ההפרדה בין דעותיו האישיות לבין מה שהוטל עליו לעשות.
החלק הראשון של השיחה, זה שעסק במשפטים המפורסמים, היה מרתק. אמיר חשף בו שיחות שניהל עם לקוחותיו לשעבר, סיפר איך ההחלטה של קצב להתעקש על משפט עלתה לו במאסר, ותיאר הרגע שבו דודו טופז נשבר והתרגיל שעשה בשיחה עם שגב. אמיר סיפר על הכל בטון ענייני, מחושב, כמי שמורגל עשרות שנים לספק תשובות מעורפלות לתקשורת. אלא שהפעם הוא הסכים לספר על הרגע האינטימי בין קצב לאשתו שקיפל בתוכו את הסוריאליזם של בתי המשפט. נשיא המדינה שעומד בפני אישום על אונס מבין את מה שצפוי לו ונשבר.
לבסוף, אחרי שהודה כי נתניהו הציע לו להתמנות לתפקיד מבקר המדינה וציין את דברי הרבי מליובביץ' שראש הממשלה ימשיך לכהן "עד ביאת המשיח", אסנהיים פנה לאמיר ושלף את שאלת השאלות: האם אמיר עצמו מסוגל להיות ראש ממשלה. "כשאני אהיה שם, אני אדע" ענה, ואחרי עוד קצת לחץ מצד אסנהיים הוסיף: "זה תפקיד שדורש ממך כישרונות עילאיים. לנתניהו יש. לבנט אין. ולי זה לא אתגר בלתי עביר".