"בתקופת המגפה (הקורונה) עבדנו הכי קשה מכולם, אבל למי בסוף מחאו כפיים? לצוותי הרפואה - אותנו שכחו!". הדובר הוא לא אחר ממנהל בית לוויות במדריד. וכך מתחילה הסדרה עם ההומור הכי שחור שמסתתרת בנטפליקס שלכם.
המתים הם עסק - ושאף אחד לא יגנוב אותם
מה עוד יש לנו כאן? פקידת קבלה, שמתוארת כ"טבעונית שעובדת במפעל בשר", ולא יכולה לראות גופה בלי לצרוח. נהג עם נטייה לאבד את הגופות שהוא מעביר. בנותיו של בעל המקום שזוממות להפוך את"מפעל הגופות" למכון פילאטיס, בעלה של אחת מהן שממונה ל"מנהל שיווק", במטרה למוטט את המקום, ועובדת שמנסה להוכיח שבעל המקום המנוח הטריד אותה מינית, ושום דבר לא עוצר אותה בדרך. באמת שום דבר.
מכאן כל הגבולות נפרצים, ואין פרות קדושות. קווי העלילה שמגיעים למחוזות האבסורד, מזכירים במידה מסוימת את סדרת הקומדיה הבריטית המיתולוגית "המלון של פולטי", עם לוויות ואבלים במקום אורחים במלון שמתנהל על הקצה.
פה נלחמים על מתים, ואחד מקווי העלילה עוסק בתחרות אינטנסיבית בין בתי לוויות מתחרים על גופות. כולל פריצה לחדרי בתי חולים, תחקור כמרים ("ביקשו ממך היום להגיע לתפילה אחרונה?") וחיפוש אחרי אירועי אסון. ואם מישהו רוצה לשרוף את כל חפציה של האקסית, ולביים טקס אשכבה, ברוך הבא ("מחיר הארון הוא אותו דבר, מלא או ריק").
זו סדרה בשבילכם?
בחנו את עצמכם: מתחברים להומור שחור, אירופאי וחסר גבולות? נהנים מדמויות קיצוניות ולעיתים מאוד סטריאוטיפיות (למשל, עובד חדר מתים, שמתמחה ב"שיפוץ" גופות וקשה להתעלם מהדמיון בינו לבין המפלצת של פרנקשטיין)? סבלניים גם כאשר ההיגיון הפנימי מתנפץ מול המציאות - לפעמים בצורה קורעת מצחוק ולפעמים די מביכה?
התרעות פיקוד העורף