זו הייתה סדרה חיננית ומקורית, אולם השורה התחתונה לא הובאה, והיא שכל אדם יכול להרוויח המון, אם הוא יהיה מעולה או ייחודי או בולט לטובה בכל מקום עבודה. זה לא רק עניין של בחירת קריירה, אלא גם של ייחודיות, כישרון, ידע, אינטואיציה, הבנה, אמביציה, השקעה, רצינות, התמדה. זה לא המקצוע שעושה את הכסף, אלא האדם.
העונה החדשה של "מתחת לבלטות" יומרנית לא פחות. היא נועדה לעזור לישראלים לחסוך כסף. הוא גולל את סיפורם של מי שחיים מהלוואות ונכנסים למינוסים סדרתיים, עבר להמלצות כיצד להימנע מתשלום עמלות ולאחר מכן עסק בצעירים שמשקיעים בשוק המניות.
האדיבות וההקשבה של אמסטרדמסקי מכסות על היעדר כריזמה. החטטנות מוצגת כסקרנות. מאחורי היצירה הזאת נעשתה עבודה קלה, וזו לא מחמאה. מטרתה להנגיש לצפייה נושא כבד כמו כלכלה, והיא מועברת כאירוע קליפי ובהלך רוח קומי. במקום עוד סדרה על התפקיד של בנק ישראל, האחריות של האוצר או אפילו כתב אישום נגד שרי הממשלה, היא פונה לאזרח ואומרת לו - זה בידיים שלך. יש בזה אמירה מעצימה, אך זו לא התמונה כולה. בנוסף, אין הרבה השראה בעידוד לקוחות להתמקח על עמלת שורה.
הרשת מלאה בטרוניות והאשמות נגדו שלא נחזור עליהן כאן. הוא סיפר שמכיוון שהגיע מלמטה, מדירת עמידר, יש לו רצון להשוויץ ולהראות שהצליח. "אתה יודע כמה ספרים אני קורא?", אמר לאמסטרדמסקי, "כמה אני משמש את המוח שלי כל היום כדי לקבל מידע" (העילגות במקור). יש בבחור משהו כובש, שמורכב מהמון ביטחון שמהול בסיפורים על הון. הוא מתפאר, "אתם לא תהיו כמוני, בחיים לא תהיו כמוני, למה כמה רונאלדו יש?", כנראה שאחד, ונאור ברוך הוא לא השני.
להבדיל ממשקיעים ואנשי עסקים צעירים אחרים, ברוך הוא בפירוש מודל רע. הנפנוף בכסף הוא תכונה דוחה. "בארץ לא יודעים לפרגן", הוא מתלונן, וזו כמובן הטעיה. נהנים לפרגן לאנשים ממוקדים, אסופים וצנועים. אסף רפפורט לדוגמה או מאור שלמה, שעשה 80 מיליון דולר תוך חצי שנה והתראיין לפני שבוע לדנה ויס, למשל. אין איש שלא יפרגן להם ולשכמותם.
הטלוויזיה נותנת לו לגיטימציה, מגדילה ומנרמלת אותו. מספיקה רבע דקה של רילס כשהוא עף על עצמו עם לוגו של כאן מעליו, ומיד יעקבו אחריו באינסטגרם. למסך יש אפקט הילה שנותן לו הכשר.
בעידן של חוסר קשב ואי-יכולת לזהות אמת, הבאתו לתוכנית דוקו כאילו מדובר בגורו היא טעות. אמסטרדמסקי סיפר לברוך שהוא פרשן כלכלי שכתב ספר שמדריך איך להתנהל עם הכסף. ברוך ענה בחריפות, "אז אני ואתה עושים את אותה פעולה". "סבבה", ענה אמסטרדמסקי. כלומר, אמסטרדמסקי וברוך חד הם. רק שהאחד פועל בשוק הפרטי, והשני ממומן מכסף ציבורי.