אפשר למדוד שנה בטלוויזיה דרך טבלאות רייטינג, תוכניות שעלו וירדו, ומגישים שעברו מערוץ לערוץ. את תשפ"ו קל יותר לזכור דרך רגעים שהצליחו לפרוץ את המסך ולהפוך לשיחה של מדינה שלמה.
זו הייתה שנה שבה ערוצי החדשות ניהלו קרבות שהגיעו עד השב"כ, כאן 11 קיבל שני ערבים שבהם כמעט כולם צפו. וגם היו שתי פדיחות מפוארות שהזכירו שלפעמים כדאי לבדוק את הסרטון לפני שידורו.
בשעה 8:00, השעה שבה החל השחרור, הגיעו אחוזי הצפייה בערוצים המרכזיים ל-31.8% רייטינג. בשעה 10:00 נרשם נתון יוצא דופן של 45% ממשקי הבית בכלל האוכלוסייה, מתוכם 20.9% בערוץ 12, מול 8.3% ברשת 13. הערוצים עברו למסך מפוצל מרגע נחיתתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ערוץ 14 התברג עם 9.5%; ערוץ 13 7.1%; כאן 11 4.9%; וערוץ i24 רשם נתון של 1.1%.
לכמה שעות כמעט נעלמו ההבדלים הרגילים בין 12, 13, 14 וכאן 11. כל ערוץ בחר את המגישים, הכתבים והטון שלו, אבל הסיפור היה אחד. גם טבלת הצפייה של אותו יום נראתה בהתאם: חמשת המקומות הראשונים בדירוג התוכניות נתפסו בידי משדרים מיוחדים על חזרת החטופים. המושג "מדורת השבט" הפסיק להיות קלישאה על טלוויזיה של פעם וקיבל שוב משמעות ממשית.
איכון הטלפון הוביל את הכוחות לרכבה בחוף הצוק בתל אביב. הרמטכ"ל הנחה את אגף המבצעים להפעיל את כל האמצעים: המשטרה העלתה מסוק לאוויר, השיטור הימי נכנס למים, פצצות תאורה האירו את החוף, אנשי יחידת "להבה" הצטרפו לחיפושים, והשידורים עברו במהירות לזירה.
בשעות הערב הגיעה הבשורה שתומר-ירושלמי אותרה בחיים, וכמעט מיד הסיפור קיבל תפנית נוספת: היא נעצרה ונחקרה במסגרת הפרשה. חודשים מאוחר יותר הפצ"רית תחזור לרשימה הזאת בדרך הרבה פחות צפויה.
במשך שלושה ערבים תוכנית של כאן 11 הפכה למוקד סדר היום הפוליטי. רעש נוסף נרשם מחוץ לתוכנית, אסנהיים נאלץ להתגונן מול הטענות על קרבתו למרואיין: "אני עיתונאי כבר 26 שנה, יש לי אינטגריטי ויש לי כבוד למקצוע", אמר, וחשף כי סביב הראיון התנהלה תחרות גדולה בין כלי התקשורת.
ברשת הגיבו בגל דאחקות ופרסמו "תיעודים" מזויפים משלהם, בהם סופר מריו נמלט מהדאחיה. דבורי לא היה היחיד, גם ערוץ 14 ו-i24NEWS פרסמו את אותו קטע. יממה אחר כך התנצל דבורי בשידור: "הסרטון שגוי, זה עליי, ולכן ראוי שאני אתנצל". חדשות 12 גם הוציאה הודעת התנצלות רשמית וקבעה כי לא היה מקום לפרסם את הקטע.
הריאיון עצמו שודר ב-25 במאי. דרוקר הסביר כי מבחינתו ריאיון אינו "פרס" למרואיין וכי תחקיר צריך לנסות לקבל את גרסאות כל הצדדים, אבל הביקורת נמשכה גם לאחר השידור. אפילו בתוך רשת 13 הדיון גלש אל המסך. ההחלטה להושיב את וילנר מול מצלמה הפכה את "המקור" עצמה לחלק מהסיפור שאותו ביקשה לסקר.
הגמר רשם בכאן 11 ממוצע של 32.6% רייטינג (!). בשעה 22:31 הגיעה דקת השיא ל-53.2% - כ-1.7 מיליון צופים. בתן לא הביא את הגביע לישראל, אבל במשך דקה אחת יותר ממחצית הצופים שנמדדו בישראל היו על אותו ערוץ. עבור כאן 11, שמבלה את רוב השנה בתחרות מול מפלצות הרייטינג המסחריות, זו הייתה תזכורת לכוחם של אירועי ענק בשידור חי.
גם מחוץ לבית התפוצץ הוויכוח. הרשתות התמלאו בתגובות בעד ונגד רובין, והניצחון הפך בתוך שעות לסיפור גדול בהרבה מעוד גמר ריאליטי. במשך עונה שלמה היא הייתה אחת הדמויות המקוטבות בבית; בגמר התברר שהקיטוב הזה עבר בשלמותו אל הצופים. "האח הגדול" תמיד אהב למכור את עצמו כניסוי חברתי, וב-2026 הוא קיבל בסיום העונה ניסוי ישראלי מוכר מאוד: שני מחנות, מעט מאוד אדישות והרבה אנשים שמשוכנעים שהצד השני פשוט לא מבין מה הוא רואה.
השיא הגיע כשזיני ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה לאשר לו לזמן עיתונאי חדשות 12 לחקירות בשב"כ. מקור ביטחוני הסביר שלשירות אין קצה חוט לזהות המדליף, ולכן "הדרך היחידה היא לגבות עדויות מהעיתונאים". בכיר בשב"כ הגדיר את פגישתו של זיני עם ברדוגו טעות חמורה. קשה למצוא דוגמה טובה יותר לשנה שבה המלחמה בין הערוצים כבר מזמן לא נשארה בתוך טבלת הרייטינג.
זה היה גמר המונדיאל הנצפה ביותר בישראל זה 28 שנה, מאז צרפת-ברזיל ב-1998. גם הדיגיטל של התאגיד התפוצץ, עם כ-5.4 מיליון צפיות ושיא של כ-410 אלף מכשירים פעילים במקביל. במשך חודש שלם המונדיאל נתן לכאן 11 יתרון שאף ריאליטי מקומי לא יכול לשחזר.
התרעות פיקוד העורף