"הקרבה עצמית" - מה קורה מתחת לנוף הפסטורלי?
כיאה לסדרה סקנדינבית איכותית, התסריט עשוי היטב והפרטים נחשפים באיטיות ומתגלים לעיני הצופים, כך שפענוח העלילה מתבצע במקביל - גם על ידי החוקרים וגם מהספה בבית. גם כשיודעים שמשהו נורא עומד להתרחש, אנחנו מבינים את זה במקביל לחוקרים ושותפים לתחושת חוסר האונים שלהם (לפעמים עוד יותר, כי אנחנו הצופים כבר פענחנו משהו שהם עדיין לא).
"כוכבי הסדרה" הם אנטי גיבורים. יש להם חולשות, הם עושים טעויות או שותים יותר מדי. אי אפשר באמת להזדהות איתם, אבל זה סוד הקסם. השמש זורחת, הנוף הכפרי פסטורלי ושליו והרכבות ממשיכות לנסוע (מוטיב מרכזי בעלילה), אבל מתחת לפני השטח - הזוועה מתרחשת והמירוץ הוא נגד הזמן. הדדליין: ליל שישי בשעה 01:15 בלילה.
למה כדאי לצפות בסדרה?
זו לא סדרה ש"תנקה לכם את הראש". זו סדרה שתגרום לכם לחשוב. היא אמנם איטית, ויש פריימים שנשארים קפואים על המסך שניות ארוכות, כאילו מחכים שהצופים ידביקו את רצף העלילה ויחברו את הנקודות, אבל כזו שמכבדת את האינטליגנציה שלנו.
כן, גם אני הבנתי כמה פרטים לפני ש"האסימון נפל" אצל החוקר המנוסה. וקרה גם שעלה הדחף לצרוח למסך - "נו כבר, תבין את זה!", אבל מבחינתי, זו נקודתה לזכותה של "הקרבה עצמית" (יכלו לבחור שם מוצלח יותר).
חיפשתם סדרת מתח סקנדינבית איכותית מותחת? מצאתם. אם אין לכם בעיה עם סדרה על רוצח סדרתי, שלא חוסכת בפרטים ויזואליים גרוטסקים מהצופה, כמובן.
התרעות פיקוד העורף