מהעולם הזה הגיע לנסקי, שאמנם טען שמעולם לא הרג איש, אך היה בפועל עבריין בסדר גודל עצום ושמו נודע לשמצה. "מה שעניין אותי בו היה הצד היהודי שלו והקשר למדינת ישראל", אומר מרזוק. "הרגשתי שבמידה מסוימת עיגלתי את הדמות שלו. האם התאהבתי בה? לא, אבל כן הכנסתי אמפתיה לקרימינל שהיה".
"תוך כדי יצירת הסדרה הרגשתי שיש בי ערגה לדמות חריגה כמו זאת של לנסקי, שנדחקה מהנרטיב היהודי עוד בחייה", הוא מציין. "זכיתי שהיו מהדמויות שפעלו סביב לנסקי".
בן 55, מרזוק נולד וגדל באשדוד, ושם גם התגבשה אהבתו לקולנוע, מול המסכים של בתי הקולנוע המקומיים "דגון" ו"אולימפיה". "שם התאהבתי בדבר הזה שנקרא קולנוע, לצד החלום להיות עיתונאי והאהבה שלי להיסטוריה", הוא מספר. "אבל אף פעם לא חלמתי על הוליווד. המקום שלי הוא בדוקומנטרי".
לאחר שירות צבאי ב"מורן" (יחידה סודית ומובחרת בזמנו) ועבודה כבלש פרטי, יצא מרזוק ליפן, כשיצר הסקרנות, לדבריו, "בעבע בי". "מטבעי אני בלש, וזה ניכר גם בעבודה שלי כבמאי", הוא אומר. "הייתה לי בת זוג יפנית ודיברתי את השפה, אבל תמיד ידעתי שאחזור לכאן". עם שובו לישראל פנה ללימודי תקשורת במכללה למינהל.
התרעות פיקוד העורף