זה התחיל בכך שהוא לא שודר בלייב. מי חשב שזה רעיון טוב?! ניחא כשזה קורה ב"פאוור קאפל", שם לשידור החי אין יותר מדי משמעות. אבל כשמדובר בתחרות שירה, ללייב יש משמעות כבירה, כי רק כך אפשר לבחון מי זמר טוב באמת.
אבל היה ניכר שחלק גדול מהקהל הצעיר התחבר לאמה, והתחושה הייתה שבאולפן הצביעו ילדים צעירים ממש, וזה בהחלט משהו משמעותי לזכותה. הניצחון שלה מרגיש מתאים למה שקרה שם לאורך כל העונה: בחירות מוזרות של ההפקה, שהפכו את התחרות הזו למוצר טלוויזיוני לא מבדר, בלשון המעטה.
קודם כול, אתחיל בנקודה שהכי הפריעה לי אישית. ברור שתמיד יש משהו ציני בריאליטי, וברור שבכל תוכנית משתמשים במתמודדים לצרכיה. אפילו הז'אנר של חלוקת מחמאות ללא כיסוי הוא די מקובל. אבל "דה וויס" באמת הצליחה לשבור שיא.
ההחלטה הזו הביאה לכך שעברו המון מתמודדים, שאותם היה צריך לנפות בתוך זמן קצר מאוד. זה הוביל להדחות ענק אכזריות וגם לכך שבקושי הכרנו את המשתתפים. נניח, הזוכה אמה שרה בלחץ שישה שירים מתחילת העונה ועד סופה. איזו מין מקפצה זו? אני באמת לא מרגיש שהכרתי אותה.
אחד הדברים שביאסו אותי יותר מכול היה הפער המוזר בין הביצועים באודישנים לאלה שבאו בהמשך התוכנית. בדרך כלל, בתוכניות מהסוג הזה יש שיפור מסוים לאורך הדרך, כי מפיקים מוזיקליים נכנסים לתמונה. דווקא ב"דה וויס" זה הרגיש הפוך. הרבה מהאודישנים של המתמודדים היו משכנעים יותר מהביצועים שעליהם הייתה אחראית ההפקה.
וזה מוביל אותי לביקורת מתבקשת נוספת: יותר מדי פעמים השופטים העדיפו לשמור דווקא על המתמודד ש"יותר צריך אותם", ולא על זה שנתן את "הביצוע הטוב ביותר". לדעתי, זה מוציא את העוקץ מהתחרות, כי המטרה היא להביא את הזמרים הטובים ביותר לנקודת הסיום, לא?
הראשונה: איכשהו הדינמיקה ביניהם לא עבדה; הם עקצו זה את זה מתחת לחגורה, ופשוט הרגישו שהם לא חברים. בנוסף, בגלל שלא באמת היה זמן לתהליכים בעונה הזו, המנטורים גם לא זכו להותיר אימפקט משמעותי על המתמודדים שלהם. רוב התפקיד שלהם בתוכנית היה לשפוט ולבדר מול המצלמה.
בסופו של דבר, למרות הכוונה לשדר את "דה וויס" במשבצת החגים המנומנמת, אני מקווה שהעונה החדשה תהיה קצת יותר טובה ורצינית.
התרעות פיקוד העורף