זו המחשבה חסרת הדמיון שמעצבנת. זה חוסר הרצון להתאמץ. אין לי כל בעיה עם כל מוצא של כל משפחה. אבל שאלו את עצמכם: האם זה רק מקרה שקשה לזכור מתי לאחרונה שודרה סדרה על משפחה, נגיד, פולנית, על כל חשבונותיה, ארסיותה, רשעויותיה, קטנוניותה, הרגל הקרושה האיומה שלה, קללות היידיש הנפלאות שלה (שתזכה בפיס ותוציא הכל על תרופות. שתריח את הפרחים מלמטה)?
אבל המזרחים, אומר לעצמו המפיק העצל, כפרה עליהם הם חמים יותר, עממיים יותר, מריצים דאחקות, צחוקים, וגם קל למצוא אותם - קפיצה קטנה לשוק, למועדון חפלות, גם למגרש כדורגל, ויש לנו דוקו ריאליטי חדש. נגמרה "הבוזגלוס"? אל דאגה. "רבינוביץ'"? הצחקתם אותנו. למה שנתאמץ על כאלה. הרי יש מזרחים חדשים בשפע. למשל קוקו מאילת. יאללה. סגור. עושים דוקו-ריאליטי חדש על קוקו מאילת.
התרעות פיקוד העורף