השנה העברית מגיעה לסיומה, ולכבוד המאורע קבלו את מצעד הריאליטי של שנת תשפ"ו. במצעד אבחר תוכניות בשלוש קטגוריות שונות: התוכנית הכי טובה, התוכנית הכי גרועה והתוכנית הכי מאכזבת. עשרות פורמטים שונים של ריאליטי שודרו השנה, וזה לא היה פשוט לבחור ביניהם. אבל בסוף, אחרי מאמצים רבים וחישובים קדחתניים, הצלחתי להיסגר על רשימה שאני גאה לחשוף בפניכם לכבוד החג.
אכזבת השנה
העונה האחרונה של "האח הגדול" הייתה די כושלת בכל ההיבטים, אבל לפני הכול ברייטינג. אומנם היו לה פיקים מסוימים, אבל רוב הזמן תוכנית הדגל של רשת התקשתה לתת פייט לשאר הערוצים, גם כשהתחרתה מול שער ריק. עם ישראל פשוט לא אהב את התוצר שקיבל והצביע בשלט. אפילו אובססיבי כמוני, שחי ונושם "האח הגדול", מצאתי את עצמי סופר את הדקות בחלק מהפרקים. אם אתם שואלים אותי, הבעיה מתחילה קודם כול בליהוק. כדי ש"האח הגדול" יצליח, המשתתפים חייבים להיות מעניינים מספיק ולהביא לקדמת הבמה נרטיבים מגוונים. בליהוק של העונה הנוכחית זה פשוט לא צלח. הרגיש שההפקה העדיפה להביא אנשים מוכרים ברשת, במקום אנשים שיכולים באמת לתרום לעלילה.
אבל זה לא נגמר שם. גם העריכה של העונה נכשלה. הרגיש שחלק גדול מהפרקים עסקו בנרטיב אחד בלבד: הכול נסוב סביב גל רובין, וזאת למרות שהציבור ממש התחנן לקבל עוד סיפורים וזוויות אחרות. אם אני צריך לתת את ההמלצה שלי לקראת העונה הבאה, שתיערך בשנה הבאה, הייתי מתמקד בכמה דברים מרכזיים: העונות הכי מוצלחות של "האח הגדול" הן אלו שכללו המון דמויות טובות ומרכזיות, ובמרכזן עמדו נרטיבים רבים. לכן גם הליהוק צריך להתמקד ברשת רחבה של דמויות ראשיות, ולא להיבנות רק על מספר מצומצם שלהן. בנוסף, יש בציבור געגועים לעונות הוותיקות, שבהן היו מכניסים לבית משתתפים שונים מאוד זה מזה, שלכל אחד מהם אג׳נדה ברורה. הדבר יצר המון ויכוחים, אבל הם היו הרבה יותר עמוקים ומעניינים. לכן בליהוק לא צריך להתחשב בכמות העוקבים, אלא בכמות העניין. עוד דבר שכבר די ברור לכולם בשלב הזה: אנשים לא מחפשים עוד תוכנית שידוכים, ויצירת זוגות לא צריכה להיות מרכזית כל כך בנרטיב.
כולי תקווה שבשנה הבאה "האח הגדול" יחזור במלוא הדרו ונקבל עונה לפנתיאון!
הריאליטי הטוב של השנה
"אהבה חדשה" עברה גלגולים רבים. היא התחילה כניסיון לתת מענה לתוכנית השידוכים המצליחה של קשת, "חתונה ממבט ראשון". לכן בתחילת הדרך ניסו בהפקה לשוות לה חזות רצינית ולהציג אותה כסוג של ניסוי שנועד להצמיח שידוכים "מושלמים", כמו אלה של "חתונמי". אבל ככל שהזמן עבר, המוצר השתנה לנו מול העיניים. רשת, כמו רשת, הובילה אותו למחוזות הרבה יותר טראשיים. גיל המתמודדים ירד, והפוקוס המקצועי ירד יחד איתו. איכשהו, זה בדיוק מה שהיה צריך. לא ברור אם זו הייתה יד מכוונת או פשוט השתלשלות טבעית, אבל "אהבה חדשה" אימצה את הטראש, התבוססה בו והפכה לתוכנית השידוכים הכי מעניינת בישראל.
ברגע שהזהות החדשה שלה התגבשה, האלטרנטיבה שהיא מציעה הפכה לברורה יותר. ככל שהזמן עבר, גם הרייטינג, שהיה נמוך מאוד, התחיל להראות סימני התאוששות. רק אצלנו בארץ תוכניות שידוכים מקבלות יחס רציני כל כך. בארצות הברית, לדוגמה, תוכנית השידוכים המובילה היא "לאב איילנד", שבה שמים את הרצינות בצד ואת המין בפרונט. "אהבה חדשה" הצליחה להפוך לתוכנית הזוגיות היחידה שמעניינת אותי באמת, והסיבה העיקרית לכך היא שהיא משקפת בצורה הרבה יותר מדויקת את החברה הישראלית לעומת היריבה של קשת. סיבה חשובה נוספת היא שבניגוד ל"חתונמי", למשל, ב"אהבה חדשה" יש לא רק את היחסים בין בני הזוג, אלא גם את היחסים בין הזוגות המשתתפים. כך נוצרות המון סיטואציות מעניינות ומורכבות.
העונה האחרונה הכניסה לחיינו את ליה נגה ודביר סולומון, שבכלל לא שודכו בתוכנית, אבל הכללים הגמישים של הפורמט אפשרו להם להתאחד ולהביא איתם את אחד הרומנים הכי מספקים לצפייה שידע הפריים טיים הישראלי. בסוף לאהבה אין חוקים, לא? ובכלל, למרות הווייב הלא רציני שלה, משלוש העונות האחרונות יצאו זוגות יציבים ומוצלחים במיוחד. כך שנראה שגם פלפל וטראש יכולים להיות מתכון מנצח כשזה מגיע ליחסים. העונה האחרונה של אהבה חדשה הייתה מלאה כמו רימון ברגעים סוחפים, שלא היה ניתן להוריד מהם את העיניים, ותוך כדי היא לא לקחה את עצמה יותר מדי ברצינות - פשוט תענוג.
הריאליטי הגרוע של השנה
אבל למרות שהיה לי ברור ש"דה וויס" היא לא מה שעם ישראל צריך, לא חשבתי לרגע שהעונה שרשת הימרה עליה תהיה גרועה כל כך! הכול מתחיל במנטורים. על הנייר, כולם זמרים ענקיים ומוכרים בארץ. אבל בפועל, השילוב פשוט לא עובד: עדן בן זקן, נועה קירל, סטטיק והדובדבן שבקצפת - עידן רייכל. בכל פרק הם מתקוטטים ועוקצים זה את זה, ולרוב זה פשוט לא נעים לצפייה. כמו כן, היה משהו חצוף במיוחד ביחס למתמודדים בעונה הזאת. זה התחיל באודישנים, כשהמנטורים הבטיחו למתמודדים הרים וגבעות כדי שייכנסו לנבחרת שלהם, אבל שנייה לאחר מכן סילקו את מרביתם, עוד לפני שהנבחרת בכלל הושלמה. תמיד בתוכניות מוזיקה המתמודדים זוכים לסופרלטיבים מוגזמים, אבל "דה וויס" לקחה את זה צעד אחד קדימה. חלק מההדחות היו מהמשפילות בתולדות הריאליטי המוזיקלי בארץ.
ולבסוף, גם המוזיקה, שהיא כביכול הסיבה שבגינה התכנסנו, פשוט מאכזבת. לדוגמה, בשלבים המתקדמים של תוכניות מקבילות כמו "הכוכב הבא", העיבוד והעבודה המוזיקלית שנעשים עם המתמודדים ניכרים. במקרה של "דה וויס", באופן מצער, לא רק שההפקה לא הצליחה להרים את המתמודדים, חלקם אפילו נשמעו טוב יותר באודישנים שאליהם התכוננו בעצמם. ועכשיו לפרט שיעיף לכם את המוח: אם חשבתם שהסבל הזה בדרך להסתיים כי הגמר כבר קרוב מאוד - טעות בידכם. במקביל לעונה הזאת כבר צולמה עונה נוספת, "דה וויס אולסטארס", שאליה יגיעו זמרים מוכרים שרוצים לעשות קאמבק. ליבי מתמלא רחמים על אותם אמני עבר ששמו את עצמם בידיה של התוכנית הקיקיונית הזאת.
עד כאן המצעד. שתהיה שנה מתוקה כמו הדחה מפתיעה, שיסתלקו מחיינו כל הנבלים, שייכרתו הפרקים הנמרחים ושייתמו הפרסומות בדיוק כשמכריזים מי מודח. שנזכה לטלוויזיה משובחת ולריאליטי ממכר. שנהיה לראש טבלת הרייטינג ולא לזנב. שנת טלוויזיה טובה.
התרעות פיקוד העורף