חלום ילדות
"אני מגלם את צדוק, בעל קיוסק", אומר צדוק. "הסדרה מציגה את הדינמיקה שלו עם הדמויות האחרות, כמו זוג שמפעיל פיצרייה, נערים שחולמים להתפרסם, בעלי חנויות ותיקים כמוהו. זה מה שמכונה 'קומדיה אנושית'. יש קאסט על הכיף-כיפאק, שחקנים מוכשרים אחד-אחד. הדמויות לא מורכבות מדי, זו סדרה עממית".
הרזומה של צדוק עשיר. הוא כולל 35 סרטים וסדרות בארץ ובחו"ל שבהם שיחק, 11 סרטים וסדרות שהפיק וביים (שלושה מתוכם גם כתב). הסרט "מאחורי הסורגים" (1984) בהשתתפותו היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. כבמאי, סרטו "לילה לבן" (1995) זכה בפרס השופטים הצעירים בפסטיבל קטן וסרטו "ניקה" (2012) קטף את פרס הסרט הזר הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בבייג'ינג.
"למרות כל מה שאתה מכנה 'קריירה', החיים שלי הם החמצה", צדוק טוען. "רציתי להיות כוכב רוק, וזה לא קרה. רציתי להיות מדען שימציא את התרופה לסרטן, ולא הייתי. הייתי מוכן להתפשר על להיות אסטרונאוט שיגיע למאדים, ולא הייתי. פקשוש אדיר (צוחק). זה מצד אחד. מצד שני, אני יכול להגיד לך שבעצם הגשמתי את כל מה שחלמתי עליו: רציתי להיות שחקן כדורגל, והייתי. רציתי חוזה בתיאטרון, וקיבלתי. רציתי להיות ה-שחקן והייתי ה-שחקן".
השיר בביצועו של צדוק הפך ללהיט ענק. "עודד קוטלר החליט לשבץ את השיר בהצגה ולא האמנו שהוא יהפוך לשלאגר כזה", צדוק אומר. "לאור הצלחת השיר פנתה אליי חברת תקליטים שהציעה לי חוזה להקלטת חמישה אלבומי סולו, אבל כשראיתי את הכיוון שהם רצו, זמר מזרחי בלבד, לא הסכמתי. אם יכולתי לשיר שירים יותר מגוונים, ולא רק הכיוון המזרחי, כנראה הייתי מסכים. לא רציתי להיות מתויג".
לסבול בטקס האוסקר
בהמשך שנות ה-80 צדוק הופיע בסרטים הוליוודיים, ביניהם "נשר ברזל" (1986) ו"לבנון לנצח" (1987). בשניהם גילם דמות של ערבי. "לא פיתחתי קריירה שם כי מהר מאוד הבנתי שהתפקידים שנותנים לי מגבילים, שאין כל כך לאן להתפתח או להתקדם. זה לא התאים לי. הרגשתי סוג של בשר. המקסימום שיכולתי להתקדם בתפקידים היה ממחבל למחבל צמרת, וזה לא כל כך עניין אותי".
בשנות ה-90 הגיע לבימוי, ולצד סרטי דרמה יצר וביים ב-1999 את הסדרה הקומית "משפחת עזאני" שזכתה להצלחה. סרטו האחרון כבמאי היה "כיפה אדומה" (2014). "מיציתי את עניין הבימוי ואני לא מאמין שאצור עוד סרט", הוא אומר.
התרעות פיקוד העורף