אבל לפחות בעיניי זו בעיה גדולה. יותר מדי חדשות הן לא דבר בריא לנו כבני אדם. האספקט הראשון נוגע למצב הנפשי והחברתי: העיסוק הבלתי פוסק במצב רק גורם ליותר מתח וחרדה, ומלבה מצב מתוח גם ככה. בנוסף לכך, יש משהו כל כך מקטב בתוכניות מהסוג הזה. מוצגים לנו ויכוחים פוליטיים חסרי רסן שרק מקטבים עוד יותר את החברה השסועה שלנו. במקום להפיק יותר תוכן מבדר שיאחד, הערוצים מעדיפים לחסוך בעלויות ולהטביע אותנו בים של חדשות, וזה כנראה החטא הכי גדול של הטלוויזיה בישראל.
אז ברור שהחוקים בטלוויזיה יכולים להיות פחות שרירותיים מאלו שבחיים. אבל עדיין, הצופה שמגיע לתוכנית מסוימת רוצה לדעת למה הוא נרשם. כשההפקה מגמישה את החוקים יתר על המידה נוצרת תחושה של כאוס, ובעיקר פגיעה באמינות. בסוף טלוויזיה היא לא המציאות, אבל גם שם חייב להיות סדר. ולפחות אני מצפה שבשנה הבאה נקבל תוכניות עם תקנון ברור ומוקפד.
והחלק השני מתייחס ללוח השידורים עצמו. יותר מדי פעמים הזכייניות משנות את לוח השידורים ברגע האחרון משיקולי רייטינג ותחרות. נניח שקשת מחליפה תוכנית ברגע האחרון כדי שלא תתחרה בתוכנית חזקה של רשת. השיטה הזו פוגעת באמינות מבחינת הצופים. וגם יש משהו בימי שידור קבועים שמתחיל להיות חלק מהשגרה וגורם לנו לשוב ולצפות שוב ושוב באותה תוכנית.
גם אני כפרשן חושב על זה המון. אני אומר את דעתי כל הזמן, ותמיד משתדל לעשות את זה בצורה מכובדת ולא אישית. אני כמובן טועה לפעמים, ולכן אם פגעתי במישהו זה זמן מצוין לבקש סליחה. הייתי מצפה מכולנו להיות זהירים יותר בשנה הקרובה, ושהיד תהיה פחות קלה על המקלדת. מאחל לכולם גמר חתימה טובה, וצום קל למי שבוחר לצום. ובתקווה לטלוויזיה אפילו טובה יותר בשנה הבאה.
התרעות פיקוד העורף