בעולם הממשי, והסרט מספר זאת היטב, קשה שלא להעריך את הדרך שעשה לורנס הצעיר. הוא בן למשפחה בת 12 ילדים, שהתגוררה במתחם פרוג'קטס דחוס ועלוב בדרום שיקגו. אביו עזב את הבית כשלורנס היה צעיר, ואמו, שעבדה במלאכות דחק, נאלצה לפרנס את המשפחה הגדולה בעצמה.
מתחם המגורים היה רווי אלימות, סמים ומוות, ולורנס הבין שהוא חייב להסתלק משם. דווקא החיים בטמפרמנט הזה עיצבו את תפיסת עולמו. הוא ידע שאם לא ייצא מהפרוג'קטס, שבעצם סימלו לו את גורלו של האדם השחור באמריקה, גורלו לא יהיה שונה מזה של הצעירים סביבו. בה בשעה שהיה מלא כבוד כלפי אמו ומשפחתו, תיעב את היחס המזלזל כלפי שחורים באמריקה. לורנס החליט שהוא יוצא החוצה, אל "העולם הלבן".
הוא החליט שהדרך החוצה תהיה באמצעות משמעת וכוח גופני ושעליו להפנות את מאמציו לשם. בבית הספר הצטיין בפוטבול, באומנויות לחימה ובהיאבקות וגם זכה באליפות ההיאבקות העירונית שנתיים ברציפות. הוא קיבל מלגת פוטבול ללימודים באוניברסיטה אך סולק ממנה אחרי שנה. הביוגרפיה שלו מספרת כי התגייס לצבא, למשטרה הצבאית, אך מידע זה אינו מופיע בסרט.
אחר כך עבר להתגורר במרכז שיקגו, הרחב מהפרוג'קטס, והחל לעבוד כשומר סף במועדון לילה. זו הייתה התקופה שבה החל לסגל לעצמו את דמותו המאיימת של מיסטר T. הוא המשיך לטפח את גופו לממדי ענק, גילח את שערו לתספורת המוהוק המפורסמת, ענד שרשראות זהב רבות ואימץ את השם "מיסטר T" בשל תחושות ההשפלה שחש כלפי שם הגנאי "BOY" שבו פנו גברים לבנים אליו ואל הבנים האחרים במשפחתו ואל כל השחורים בסביבה. הוא בחר בשם "מיסטר", שחייב כל אדם לפנות אליו בשם מכבד. מיסטר T נולד.
בכל מקום שאליו הגיע טרח להזכיר כמסר חינוכי לילדים ונוער שלהצלחה שלה זכה הגיע מחיים קשים כילד שחור בפרוג'קטס. הוא הטיף לילדים ללכת בדרכו ולהימנע מחיי הפשע הממתינים להם. בשנת 1995 החליט מיסטר T שדי לו בכל המהומה ההוליוודית, שהרוויח מספיק כסף, ושאת חייו יקדיש מעתה לאמונה הנוצרית, לצדקה ולעידוד ילדים ובני נוער. מיסטר T כיום הוא גבר זקן. הוא הסיר מעליו את התכשיטים אבל עדיין מתלבש באופן יוצא דופן. הוא מסתובב בין אירועי צדקה ומספר את סיפורו. אוראטור גדול מעולם לא היה, אבל גם כשקולו הסדוק מתאר במשפטים קצרים את חייו ואת משנתו, עומדים צופיו משכבר הימים ואלו הצעירים שבאו לעולם שנים אחרי ימי תפארתו ומוחים דמעות. זה הכבוד שמגיע למיסטר T.
התרעות פיקוד העורף