אני לא זוכר שהטוויסט הזה שודר אי פעם בעולם, ולמעשה הפקת התוכנית החליטה לעשות כאן משהו מתוחכם מאוד. היא הציבה בפני השורדים דילמה שחשפה מיד את האופי המשחקי שלהם, וחילקה אותם לשתי קבוצות. השורדים הסולידיים, שבחרו להיכנס למשחק מתחת לרדאר, מול אלו שנכנסו למשחק עם אות קין שילווה אותם לאורך הדרך ויאלץ אותם לעבוד הרבה יותר קשה כדי לשרוד.
ההפקה הציעה למתמודדים לקחת יתרון אישי שיבוא על חשבון שאר חברי הקבוצה שלהם. כל אסטרטג בשקל שעיניו בראשו היה מוותר על התענוג המפוקפק של להסתובב עם מטרה ענקית על הגב.
בעונות ישראליות קודמות הבחירה כמעט תמיד הייתה להציל את השורד, אבל הפעם חמישה מתוך תשעה שורדים בחרו לשלוח את חיה לדרכה. זה היה אכזרי כל כך מצד אחד, אבל מענג כל כך מבחינה טלוויזיונית מצד שני. חיה באה בגישה מתריסה לתוכנית, והשורדים הגיעו בלי סנטימנטים.
אני חושב שלחיה היה פוטנציאל משוגע להפוך לשורדת סופר מעניינת, אבל אני שמח שזה מה שקרה, כי נקבעו כאן שני חוקים בדם: הראשון בעונה הזו משחקים בלי רחמים. השני מי שעושה טעות של טירון, הולך בחזרה הביתה. כל כך שמחתי כשגיא סיפר שהפעם אין אי המתים. אין צורך בהזדמנות שנייה למי שלא היה מספיק טוב. כאמור, לא באנו לשחק.
אבל כדי שפסלון כזה יהיה אפקטיבי באמת, חלק מהעניין הוא אלמנט ההפתעה - האפשרות לשלוף אותו ברגע הנכון מבלי שאיש ידע על קיומו. במקרה הזה כל השבט היה עד למתרחש. לכן, עם כל ההגנה שהפסלונים מספקים, הם מגיעים גם עם קוץ לא קטן: הם שמים מטרה על גבם של שני השורדים שזכו בהם, והופכים את הפסלונים לחלק מהשיקולים האסטרטגיים של שאר המתמודדים.
כמובן שאני שופט רק על פי משימה אחת, אבל לפחות במבט ראשוני נראה ששבט טאלה בנוי טוב יותר למשימות השבטיות, שדורשות לרוב כוח רב. לכן, אם הייתי צריך להמר, הייתי אומר ששבט לופה יהיה הראשון שיבקר במועצת השבט. אבל כמובן שהכל עוד פתוח.
ב"הישרדות" המטרה היא לשרוד - וכל האמצעים כשרים. לכן אני מודיע לכם כבר מעכשיו: אצלי אין סנטימנטים. השורדים שיעשו את המהלכים הטובים ביותר יזכו לשבחים, גם אם הם יהיו אכזריים. אני שופט את המשחק כמו שמשחקים בארה"ב, ללא רחמים ועד הסוף. אני לא מחפש אנשים "טובי לב" ו"נאמנים", את זה בודקים במשחקים אחרים.
התרעות פיקוד העורף